אָמַר לִי זָקֵן סִינִי אֶחָד, זָקֵן מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד, וְחָכָם מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד –
הָאִשָּׁה לֹא צְרִיכָה לִהְיוֹת חֵפֶץ, אֶלָּא חֵפֶץ־לֵב.

מְחַפְּשִׂים לְבַלּוֹת קְצָת בָּעֶרֶב,
מָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת?
קוֹלְנוֹעַ? – סָגוּר
תֵּאַטְרוֹן? – סָגוּר
אֲבָל יֵשׁ הַפְגָּנָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְאַחַת בְּרֹאשׁ הָעַיִן,
הִנֵּה, יֵשׁ מָה לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן.

וְאִם זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק – כָּל עֶרֶב מְסִבָּה!
שֶׁל עִתּוֹנָאִים.

בַּיָּמִים שֶׁהָעִתּוֹן בְּרֻבּוֹ מְקֻשְׁקָשׁ
וְהַמִּתְוַכְּחִים מִתְוַכְּחִים עִם אִישׁ קַשׁ
בַּחֲדָשׁוֹת רוֹדְפִים בְּלִי בִּקֹּרֶת אַחַר הֶחָדָשׁ
וְגַם בַּמַּדָּע מַנִּיחִים אֶת הַמְּבֻקָּשׁ
בְּיָמִים אֵלֶּה נִזְכֹּר וְנֹאמַר בְּקוֹל מְרֻגָּשׁ
כִּי 'אֵין לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם',
וְגַם עָלָיו – לֹא מַמָּשׁ.

אָמַר לִי זָקֵן סִינִי אֶחָד, זָקֵן מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד, וְחָכָם מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד –
זְכוּת הַדִּבּוּר הִיא חֲשׁוּבָה מְאוֹד, אַךְ חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה הִיא זַכּוּת הַדִּבּוּר.

וְעוֹד אָמַר –
כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר עָלַיִךְ לְקַבֵּל אִשּׁוּר עַצְמִי.