ידע־כזב

אִם אֵין לֶחֶם – תֹּאכְלוּ עוּגוֹת
אָמְרָה מֶרִי אַנְטוּאַנֶט
אוֹ בְּעֶצֶם לֹא.

טִפְּשׁוּת הִיא לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ דָּבָר וּלְצַפּוֹת לְתוֹצָאוֹת שׁוֹנוֹת
אָמַר אַלְבֵּרְט אַיְנְשְׁטֵיְן
אוֹ בְּעֶצֶם לֹא.

אֵינִי מַסְכִּים לְאַף מִלָּה שֶׁלְּךָ, אֲבָל אֲנִי מוּכָן לָמוּת עַל זְכוּתְךָ לוֹמַר אוֹתָהּ
אָמַר ווֹלְטֶר
אוֹ בְּעֶצֶם לֹא.

וְאַף עַל פִּי כֵן, נוֹעַ תָּנוּעַ
אָמַר גָּלִילֵאוֹ גַלִילֵיי
אוּלַי.

מָה שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ יֶדַע לָרֹב הוּא מִיתוֹס
יֶדַע־כָּזָב הָיָה כָּאן תָּמִיד.

3 תגובות בנושא “ידע־כזב

  1. השאלה היא בעצם, בהתיחסות לשורה האחרונה, האם להישאר בספקנות ולהסתכן בוויתור על אמת, או להאמין באמת ולהסתכן בטעות.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה