למה נוצרו האוזניים?

לָמָּה נוֹצְרוּ הָאָזְנַיִם אִם לֹא לַעֲגִילִים?
לָמָּה נוֹצַר הָאַף אִם לֹא לִנְזָמִים?
לָמָּה נוֹצְרוּ הָעֵינַיִם אִם לֹא לִכְחָל וּשְׂרַק?
לָמָּה נוֹצְרוּ הָאֶצְבָּעוֹת אִם לֹא לְטַבָּעוֹת?

מָה? לְהַקְשִׁיב, אַתָּה אוֹמֵר? לְהָרִיחַ? וְלִרְאוֹת?
מָה? לְלַטֵּף אַתָּה אוֹמֵר? וּלְהַתְקִין מְנוֹרָה?
אָכֵן, אָדָם מַצְחִיק אַתָּה, אַךְ הַחִיּוּךְ הוֹרֵס אֶת הַפּוּדְרָה,
כְּשֵׁם שֶׁהַנְּשִׁיקוֹת מְסִירוּת אֶת הָאֹדֶם מֵהַשְּׂפָתַיִם.

העם הוא מאכל השליטים

הָעָם הוּא מַאֲכַל הַשַּׁלִּיטִים
שֶׁנּוֹעֲצִים בָּהֶם אֶת הַמַּזְלְגוֹת
מֵהַטּוֹב נֶהֱנִים הַמְּעַטִּים
וְהָרַבִּים עֵינֵיהֶם זוֹלְגוֹת.

וְאַתֶּם עֲדַיִן שׂוֹנְאִים אֶת מַרְקְס
שֶׁהִתְיַחֵס אֲלֵיכֶם בְּכָבוֹד?
הַיּוֹם לָמַדְתִּי שֶׁהַמִּלָּה רוֹבּוֹט
נוֹלְדָה מֵהַמִּלָּה רָבּוֹתָא – לַעֲבֹד.

כל תיאוריה היא פגומה

כָּל תֵּאוֹרְיָה הִיא פְּגוּמָה
יֵשׁ בָּהּ טַעַם לִפְגָם כִּי הִיא דּוֹגְמָטִית
כָּל תֵּאוֹרְיָה הִיא תֵּאוּר-יָהּ
בְּעוֹד אֶת ה' אֵין לְתָאֵר
בַּתָּנָ"ךְ לֹא תִּמְצְאוּ אֲפִלּוּ אִיזְם אֶחָד.

איפה ואיפה

יֵשׁ מִי שֶׁמֻּדָּר וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּהֻדָּר
יֵשׁ מִי שֶׁבַּבַּיִת גָּדוֹל דָּר וְיֵשׁ מִי שֶׁלָּרְחוֹב מְדֻרְדָּר
יֵשׁ מִי שֶׁבִּגְדֵרוֹת בִּטָּחוֹן מְגֻדָּר וְיֵשׁ מִי שֶׁגַּם גּוּפוֹ נֶחְדַר
יֵשׁ מִי שֶׁמְּגֻנְדָּר וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּלְבּוּשׁוֹ נֶעְדָּר
יֵשׁ מִי שֶׁמְּסֻדָּר וְיֵשׁ מִי שֶׁנִּבְלַע מִתַּחַת לָרַאדׇר.

כֵּן, הֵבַנּוּ, יֵשׁ אֵיפָה וְאֵיפָה
זֶה מָה שֶׁהַסֵּדֶר הַקַּפִּיטָלִיסְטִי כָּפָה.

את מכשפת במילותיך

(לְיִפְעָת)
אַת מְכַשֶּׁפֶת בְּמִלּוֹתַיִךְ
אַת מְכַשֶּׁפֶת בְּקוֹלֵךְ
בֶּעָבָר הָיוּ מַעֲלִים אוֹתָךְ עַל הַמּוֹקֵד
אֲבָל מָה לַעֲשׂוֹת, אֲנַחְנוּ חַיִּים בִּתְקוּפָה מוֹדֶרְנִית, לַעֲזָאזֵל
לֹא מַעֲלִים יוֹתֵר מְכַשֵּׁפוֹת עַל הַמּוֹקֵד
וְכָךְ אֲנִי נֶאֱלַץ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלֵךְ יוֹקֵד
וְכָךְ אֲנִי בְּנִשְׁמָתִי לְקוֹל צְלִילַיִךְ רוֹקֵד
וְכָךְ קוֹלֵךְ הֶעָנֹג מְלַטֵּף אוֹתִי – וְעוֹקֵד.

כל מה שאתה אומר

כָּל מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר
יָכוֹל לוֹמַר גַּם מִישֶׁהוּ אַחֵר
אִם כָּךְ, לָמָּה אַתָּה אוֹמֵר?
לָמָּה אַתָּה מְזַמֵּר?
חַכֵּה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר
הוּא כְּבָר יֹאמַר מָה שֶׁנָּחוּץ
אַתָּה יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בַּחוּץ
וְאִם יֵשׁ לְךָ מוּעָקָה
שַׁחְרֵר צְעָקָה.

רבים היו חללי הסגר מחללי המגפה

רַבִּים הָיוּ חַלְלֵי הַסֶּגֶר מְחַלְּלֵי הַמַּגֵּפָה
וּמִי יַסְפִּידֵם?
מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת
הַאִם נָשׁוּב עוֹד לַמַּצָּב הַקּוֹדֵם?
הַאִם יִמָּצֵא מָזוֹר לַמַּחֲלָה וּתְעָלָה לַנֶּגַע?
אוֹמְרִים לָנוּ – הַיְּשׁוּעָה קְרוֹבָה, וִישׁוּעַת ה' כְּרֶגַע.

בת ציון לבשי שק

בַּת צִיּוֹן חִגְרִי שַׂק
עַל הָעָם הַמְּעֻשָּׁק
עַל הַנַּעַר שֶׁל נָשַׁק
עַל הָעֵסֶק שֶׁלֹּא נָסַק
בַּת צִיּוֹן חִגְרִי שַׂק
עַל הַמֶּשֶׁק הַמְּרֻסָּק
עַל הַזָּקֵן הַמְּשֻׁקְשָׁק
וְעַל הַמַּעֲמָד הַמְּפֻסָּק.

בשנה הבאה

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵצֵא אֶל הַמִּרְפֶּסֶת
וְנִקְפֹּץ
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אִם נִרְאֶה זְקֵנָה מִתְרַפֶּסֶת
אֶת יָדֵינוּ נִקְפֹּץ
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אֶת הוֹנֵנוּ נִשְׁמֹר
וְאֶת לִבְנוֹ נִקְמֹץ
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אִם עָנִי לְיָדֵנוּ יַעֲבֹר
בְּעֵינֵינוּ נִקְרֹץ
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אוּלַי אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ
כֶּסֶף נִקְבֹּץ
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אוּלַי בְּמוֹ יָדֵינוּ
נִפְרֹץ.

כה אהבתי את האמת

כֹּה אָהַבְתִּי אֶת הָאֱמֶת
עַד שֶׁבַּעֲוֹנֹתַי הָפַכְתִּי מֵת
עוֹלָמֵנוּ זֶה הוּא עַלְמָא דְּשִׁקְרָא
צָבוּעַ בְּצִבְעֵי הַסְוָאָה וּמַסְקַרָה
אֵיךְ יִשְׂרֹד דּוֹבֵר הָאֱמֶת בְּתוֹכוֹ?
הֲרֵי לְכָל דָּבָר מַרְאִים לוֹ הִפּוּכוֹ
וְלָכֵן, כָּאָמוּר, הוּא מְשַׁלֵּם בְּחַיָּיו
כֻּלָּם מִסְּבִיבוֹ אוֹמְרִים לוֹ – חַיָּב!
כְּאוֹתוֹ סוֹקֵרָטְס הַשּׁוֹתֶה מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה
אוֹ כְּאוֹתוֹ יֵשׁוּעַ שֶׁבְּסַעֲרָהּ לַשָּׁמַיִם עָלָה.