לובן החלב

לובן החלב
(חשבתי על שיר קצר בלילה, אך לא כתבתי אותו והוא נשכח. תחתיו כתבתי שיר זה מרסיסיו של הקודם, אף שאיני יכול לעמוד מאחורי חיבוריו).

טָבַעְתִּי בְּלֹבֶן הֶחָלָב
הַנִּשְׁפָּךְ כְּמַיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
נָגַעְתִּי בַּקִּיר הַמֻּזְהָב
וְלֹא אָמַרְתִּי מַיִם מַיִם

הֵרַמְתִּי דֶּגֶל לָבָן
וְגַם הֵרַמְתִּי יָדַיִם
זֶה לֹא הִסְפִּיק לָהֶם, כַּמּוּבָן
וְיִבְכּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

(נסיון שני, קצת יותר מושכל) –

גָּמְרוּ לַחֲלֹב אֶת הַפָּרָה הַמִּסְכֵּנָה
וְלֹא נוֹתַר בָּהּ חָלָב
רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים
זֶה מָה שֶׁנּוֹתַר עַכְשָׁו.

וּבַמֶּה נַאֲכִיל אֶל יְלָדֵינוּ
וְנַכְנִיס בְּעַצְמוֹתֵיהֶם סִידָן?
וְאֵיךְ נָכִין אֶת הַנֵּס שֶׁלָּנוּ?
אָנוּ עַל סַף אָבְדָן.