אֲנִי תּוֹפֵס אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי קָצוֹתָיו
וּמְדַלֵּג
כְּמוֹ מַנְהִיג שֶׁרוֹאֶה אֶת שְׁנֵי זִרְמֵי הֶעָם
וּמְפַלֵּג
צַד אֶחָד עָשִׁיר וּמִתְנַשֵּׂא
שֵׁנִי עִלֵּג
אֲבָל אַף אֶחָד מֵהֶם אֵין יוֹדֵעַ
צַו הַבְלֵג.
זֶהוּ מִשְׂחָק מָכוּר וְצֶדֶק אֵין
אִידֵאָה פִיקְס
מָתַי יָקוּם לָנוּ לוֹחֵם
כְּמֶלְקוֹלְם אִיקְס?