תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ
אֲבָל רַק אִתּוֹ, לֹא עִם אֲנָשִׁים
עִם אֲנָשִׁים תַּפְעִיל אֶת כָּל תַּחְבּוּלוֹתֶיךָ
הָיָה עַרְמוּמִי וּמָנִיפּוּלָטִיבִי וּמַאֲשִׁים.
זְכֹר מָה עָשָׂה יַעֲקֹב לְעֵשָׂו
כְּשֶׁזֶּה יָצָא לְהָבִיא צַיד לְאָבִיו
עַרְמוּמִי הוּא הָיָה בְּכָל מַעֲשָׂיו
הוּא לֹא הָיָה נִימוּסִי וְחָבִיב.
זְכֹר אֵיךְ אַבְרָהָם רִמָּה אֶת פַּרְעֹה
וְאֵיךְ יִצְחָק רִמָּה אֶת אֲבִימֶלֶךְ
אֵלֶּה אֲבוֹתֵינוּ וּמֵהֶם צָרִיךְ לִרְאוֹת
אֵלֶּה מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ.
לָכֵן חֹק הַיִּשְׂרְאֵלִי – אַל תִּהְיֶה פְרַאיֵיר!
וְנִסְמָכָיו – סְמֹךְ, וְיִהְיֶה בְּסֵדֶר
הֱיֵה רַמַּאי כְּמוּסַכְנִיק הַמַּחֲלִיף טָיֵיר
כִּי זֶה חֹק יִשְׂרָאֵל וְדִין הָעֵדֶר.
הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים
כָּךְ אָמַר הָאֵל לְאַבְרָהָם
אֲבָל רַק לְפָנַי, הַמַּכִּירְךָ לִפְנַי וְלִפְנִים
וְלֹא עִם כָּל אָדָם וְאָדָם.
עַד כָּאן הַדְּרָשָׁה, וְהִיא יָפָה
אַךְ נִזְכֹּר שֶׁיַּעֲקֹב הָפַךְ לְיִשְׂרָאֵל
וְעִם כָּךְ שִׁנָּה לְגַמְרֵי הַשְׁקָפָה
הַאִם לֹא הֲבַנְתֶּם אֶת מוּסַר הַהַשְׂכֵּל?
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל
כִּי שָׂרִיתָ – גַּם מִלְּשׁוֹן יָשָׁר!
וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב גַּם עִם ה' וְגַם עִם אֲנָשִׁים
נוּ, מִתְבָּרֵר שֶׁאִם רוֹצִים אֶפְשָׁר.