הוֹ, הַבּוֹנִים
טָחוּ תָּפֵל אֶת הַטִּיחַ
וְהִסְתִּירוּ מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ
הָרְגוּ אֶת שֶׁלְּעֶבְרָם דְּבָרִים הֵטִיחַ
וְחָשְׁבוּ שֶׁנָּכוֹן לָהֶם עָתִיד מַבְטִיחַ.
הֶיי, הַבָּנִים
אָדֹם בִּפְנִים וְיָרֹק בַּחוּץ? זֶה אֲבַטִּיחַ!
חָשַׁב שֶׁיִּסְתַּתֵּר תָּמִיד, אַךְ הוּא נָתִיחַ
וּלְבַסּוֹף מָה שֶׁהִתְגַּלָּה כָּל-כָּךְ מַרְתִּיחַ
אַף שֶׁבְּעֶצֶם זֶהוּ רַק הַפָּתִיחַ.
שירים - חגי הופר 