לא עת נקם היא, כי אם עת הרחמים

וְהָיָה כָל-הָרֹאֶה, וְאָמַר לֹא-נִהְיְתָה וְלֹא-נִרְאֲתָה כָּזֹאת, לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; שִׂימוּ-לָכֶם עָלֶיהָ, עֻצוּ וְדַבֵּרוּ
(שופטים יט, ל).

לֹא עֵת נָקָם הִיא
וְהַצָּעַת מִינֵי עֳנָשִׁים אַכְזָרִיִּים.
הָאַכְזָרִיּוּת תָּמִיד בְּאַכְזָרִיּוֹת תֵּעָנֶה.

אֲנִי רַק חוֹשֵׁב עַל הַנַּעֲרָה הַמִּסְכֵּנָה
וְעַל כְּאֵבָהּ הַבִּלְתִּי נִתְפָּס
הִיא לֹא תַּשְׁמִיעַ אֶת קוֹלָהּ בָּרָמָה מֵעַל דַּפֵּי הֲפֶיְסְבּוּק
וְלָהּ לֹא יוֹעִילוּ כֹּל צִחְצוּחֵי הַחֲרָבוֹת שֶׁלָּכֶם.
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל שְׁלוֹמָהּ
וְעַל שְׁלוֹמֵנוּ.

כתיבת תגובה