עָשְׂקוּ אוֹתִי עַד הָעֶצֶם
אַךְ אֶת מִי זֶה מְעַנְיֵן בְּעֶצֶם?
שִׁסּוּ וְחִלְּקוּ שָׁלָל
וְהוֹתִירוּנִי עֵירֹם וְאֻמְלָל.

וְאֵין נוֹתֵן אֶת הַדִּין
וְאֵין עוֹצֵר אֶת הַמּוּגַ'הֲדִין
אֶת עָלִי בְּאַבָּא וְאַרְבָּעִים שׁוֹדְדָיו
וְאֶת אִיבֵּיי וְאָמָזוֹן יַחְדָּיו.

מַשַּׁק כַּנְפֵי עֲטַלֵּף בְּסִין
יָכוֹל לְשַׁנּוֹת לְגַמְרֵי
אֶת הַמֶּשֶׁק.

(כן כן, זה לא ממש הייקו, אני יודע)

הַדִּבּוּר מְדַרְבֵּן
לַעֲשִׂיָּה
הַשְּׁתִיקָה נוֹשֶׁקֶת
אֶת הַשֶּׁקֶט.

מְנַסֶּה לְהִשְׁתַּלֵּב בְּכוֹחוֹת הַשּׁוּק וְחוֹטֵף שׁוֹק
כּוֹחוֹת הַשּׁוּק פּוֹעֲלִים כְּמוֹ בַּשּׁוּק, מִי שֶׁצּוֹעֵק יוֹתֵר זוֹכֶה וְכָל דְּאַלִּים גָּבֵר
לֹא כָּךְ הִיא דֶּרֶךְ הַחָכְמָה, שֶׁדְּבָרֶיהָ נִשְׁמָעִים בְּנַחַת
לֹא כָּךְ הִיא דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד, שֶׁהָאֱמֶת חֲשׁוּבָה בּוֹ וְלֹא הָאַלִּימוּת
שְׁתֵּי דְּרָכִים לְפָנֶיךָ – תַּאֲוַת הַבֶּצַע וְתַאֲוַת הַדַּעַת – וּבֵינֵיהֶן עָלֶיךָ לִבְחֹר
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר –
עוֹלָם שֶׁל לוֹמְדִים בִּלְבַד אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם
צֵא, אִם כָּךְ, בָּחוּר לַעֲבוֹדָתְךָ וְלִמְלָאַכְתְּךָ
וְנוּחַ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

אֵלֶּה שֶׁמַּאֲמִינִים כִּי הָאָדָם מִטִּבְעוֹ טוֹב
כְּמוֹ רוּסוֹ אוֹ הָרַב קוּק
כַּמָּה פְּעָמִים צָרִיךְ זֹאת לִכְתֹּב
וַהֲרֵי דָּבָר זֶה הוּא חָקוּק –

כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו
וְלָכֵן הוּא מַפְתֵּחַ חֶבְרָה וּמִשְׁפָּט
מִטִּבְעוֹ הוּא לֹא אַחְרַאי לְמַעֲשָׂיו
וּלְשׁוּם דָּבָר לֹא יִהְיֶה לוֹ אִכְפַּת.

לָכֵן צֻוֵּינוּ – חֲנוֹךְ לַנַּעַר
וְאָמְנָם – עַל פִּי דַּרְכּוֹ
שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֶּרֶא וּבַעַר
אֲבָל שֶׁיִּתְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבּוֹ.

מַעֲדִיף לַמּוֹת
עַל פְּנֵי נְמֵרִים
מַעֲדִיף מוֹרִים
עַל פְּנֵי לֵמוּרִים.

(מעלה שוב)

1.
מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו?
וְלָמָּה תִּהְיֶה פָּרָנוֹאִיד?
הַבְּגִידָה הִיא מִתּוֹךְ הַעֲמָדַת פָּנִים
וְהַפָּרָנוֹיָה מִתּוֹךְ הָאִיד.

2.
מִי שֶׁנִּמְצָא מִתַּחַת
נִמְצָא מִתַּחַת לַתַּחַת
מִי שֶׁנִּמְצָא מֵעַל
תּוֹפֵס תַּחַת אֻמְלָל.

3.
גַּם לְשִׁירָה רָעָה יֵשׁ מָקוֹם
כִּי כָּאֵלֶּה הֵם הַחַיִּים לִפְעָמִים
הָיִינוּ רוֹצִים לַחֲשֹׁב שֶׁאָנוּ מַלְאָכִים
אֲבָל אֲנַחְנוּ יְצוּרִים מְזֹהָמִים.

4.
כְּשֶׁאוֹבְדִים עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיךָ אַל תִּירָא
כֻּלָּם עוֹשִׂים טָעוּיוֹת
גַּם חַוָּה הִתְפַּתְּתָה אַחֲרֵי הַנָּחָשׁ
אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים.

שָׁם הָאֱלֹהִים שָׁלוֹם
וַאֲנִי עוֹבְדוֹ
אֲבָל אֵין שָׁלוֹם בְּעַצְמוֹתַי
וְאוֹבְדוֹת לִפְרָקִים עֶשְׁתּוֹנוֹתַי
וַאֲנִי שׁוֹאֵל עַד מָתַי
אֲבָל אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

הוֹ, הַחֲזִירוּת
אֶת נוֹגֶסֶת לְלֹא הַבְחָנָה
אֶת נוֹגֶשֶׂת לְלֹא הַבְחָנָה
אָשְׁרֵי מֵי שֶׁיְּנַפֵּץ אֶת עֹל מוֹסָרֵךְ הַכָּבֵד מִנְּשׂוֹא
שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים.

הוֹ, הָאַכְזָרִיּוּת, אֵין לְךָ גְּבוּל
אֶת מִסְתַּעֶרֶת עַל אָדָם נָבוּל
טַרְפֵּךְ הוּא אָדָם בִּמְצוּקָה וּבִלְבּוּל
אֶת בְּעַצְמֵךְ הוּא הַנִּוּוּל.