העם דורש לחם

הֶעָם דּוֹרֵשׁ לֶחֶם
שַׁעֲשׁוּעִים כְּבָר יֵשׁ מַסְפִּיק
אוֹמְרִים לָהֶם הַטּוּ שֶׁכֶם
אֲבָל הַשִּׁלְטוֹן בָּהֶם מַפְלִיק.

כְּבָר לֹא מְדַבְּרִים עַל שָׁלוֹם, גַּם לֹא עַל צֶדֶק
כְּמוֹ שֶׁבִּקְּשׁוּ מוּקִי וְדָפְנִי לִיף
בִּקַּשְׁתֶּם רְוָחָה קִבַּלְתֶּם חֶנֶק
מֵאֵת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְהֶחָלִיף.

עייפה נפשי להורגים

עֲיֵפָה נַפְשִׁי לַהוֹרְגִים
אֲבָל עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַסְבִּיר לָהֶם פָּנִים
וְאֵיךְ תַּסְבִּיר פָּנִים לַדּוֹר עַז פָּנִים
דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם
לֹא, לֹא, לֹא אֶשְׁקֹט
אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי וְאַל יְהִי מָקוֹם לְצַעֲקָתִי.

עוד שיר נגד העשירים האכזרים

אֶנְקַת עֲנִיִּים שְׁמַע, אֲדוֹנַי
בָּאָרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ
וַתִּמָּלֵא הַשִּׂנְאָה בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ
אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ גָּזְלוּ
הָאֲרוּרִים הָאַכְזָרִים
וְעֵינַיִהֶם הוֹ מָה רָמוּ
כְּשַׁלְוַת הָעֲשִׁירִים.

אופיי טבוע בי

אָפְיִי טָבוּעַ בִּי וְאֵינִי יָכוֹל לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ
דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ – אָמְרוּ הַשּׂוֹנְאִים עַל דָּוִד
עֲדַיִן אוּכַל לְכַלְכֵּל אֶת צְעָדַי בְּאֹפֶן טוֹב אוֹ גָּרוּעַ
כָּרֶגַע – לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ יוֹתֵר
צוּר חַרְבִּי הֵשַׁבְתָּ וְלֹא הֲקִימוֹתַנִי בַּמִּלְחָמָה, מִלְחֶמֶת הַחַיִּים.

בשלושה דברים

בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָאָדָם נִכָּר –
בְּכִיסוֹ, בְּכוֹסוֹ וּבְכַעֲסוֹ,
וְנִרְאֶה שֶׁבְּיָמִים טְרוּפִים אֵלֶּה רַק בָּאֵלֶּה מִתְעַנְיְנִים הָאֲנָשִׁים
אִישׁ לְבִצְעוֹ פּוֹנִים – כִּיסָם
וּבָעֶרֶב לְבֵית הַמַּרְזֵחַ – כּוֹסָם
וְשִׂטְנָה בָּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת – כַּעֲסָם
אָכֵן נִכָּרִים הֵם הָאֲנָשִׁים, נִכָּרִים מְאוֹד – בִּרְשָׁעָם.

עושק

וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ.
שֶׁכֹּה יַעֲזֹר לָנוּ אֱלֹהִים
זֶה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי לְהַגִּיד בַּיּוֹם הַזֶּה.

המרטיר

הַמַּרְטִיר אֶת נְסָכָיו הִקְטִיר
אַךְ הַוָּזִיר זֵכֶר מִמֶּנּוּ לֹא הוֹתִיר
לִהְיוֹת קָדוֹשׁ הוּא לֹא הִתִּיר
וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ אַף לֹא הִפְטִיר.

פאקיר

תָּמִיד הִתְרַשַּׁמְתִּי מֵהַפָּאקִירִים הַהוֹדִים
כְּמוֹ הַפָּאקִיר שֶׁיָּשַׁב עֶשְׂרִים שָׁנָה עַל עֵץ, אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, עַד שֶׁגּוּפוֹ הִתְנַוֵּן לְגַמְרֵי. זֶה מַעֲמִיד אַלְטֶרְנָטִיבָה מוֹפְתִית לְאֹרַח הַחַיִּים הַמַּעֲרָבִי. וּמִי אָמַר שֶׁחַיָּיו שֶׁל הַפָּאקִיר שָׁוִים פָּחוֹת? אַדְּרַבָּא, נִרְאֶה כִּי יֵשׁ עֵרֶךְ רַב לְחַיָּיו. רַק דָּבָר אֶחָד מַרְתִּיעַ אוֹתִי בְּכָל הַסִּפּוּר הַזֶּה – הַסֵּבֶל.

קפיטליזם

קַפִּיטָלִיזְם זֶה לְהַאֲכִיל בְּכַפִּית
שׁוּם דָּבָר טוֹב לֹא יֵצֵא מִזֶּה
הַתּוֹרָה הִיא פְּתוּחָה לַכֹּל
אַף כִּי אִתָּהּ אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל
לָכֵן הִיא נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר
שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לָאִישׁ וְגַם אֵין בּוֹ דָּבָר
לְמַעֵט נָוֶה הַמַּרְוָה צִמָּאוֹן
אֲבָל לְקַפִּיטָלִיסְט כָּל שֶׁיֵּשׁ הוּא רַק הוֹן.