אלו הם חייך

אלו הם חייך, אומרים לי, קבל אותם.
וזה הכול?
זה אינו מספיק!
כלל וכלל לא!
אבל מה תוכל לעשות?
לאבד את החיים – דורש אומץ וייאוש
נותר רק לשפר את החיים ככל שניתן
ולהתפלל לנס.
האם קורים ניסים?
האם שווה לצפות להם?
ואולי עדיף ללכת בדרך הבנייה האיטית,
זו שנשברת לי כל הזמן?

באין ישועה

הספרים לא הושיעו אותי
כי ברגע שנכרת הענף עליו אתה יושב
זה לא כל כך משנה מה אתה חושב.
ועדיין, אני מלא הוקרה על הידע שזכיתי לראות.

ישוע הנוצרי לא הושיע אותי
למרות שפעם, אי-אז, דווקא כן הושיע, אך עשה חצי עבודה, פרטץ', והשאיר אותי בסבלי. ועדיין, איני יכול לומר דבר נגדו, שמא בי היא האשמה? אינני יכול לשכוח את מה שעשה בשבילי.

אלוהי היהודים לא הושיע אותי
ההפך, הוא זה שגרם וגורם לאומללותי. הוא זה שרודף אותי עם חוד סכין מתהפכת ואש להבה. ועדיין, איני יכול לומר דבר נגדו, מתוך קשרי ההדוק עם העם הזה, עם כל עוונו.

בודהה לא הושיע אותי
תנוחת המדיטציה אינה אפשרית בגוף עמוס ייסורים ובראש מלא מחשבות. ועדיין, אני מעריך את השקט והשתיקה שיש לחוכמת המזרח להציע.

משפחתי וחברי לא הושיעו אותי
הם הציגו את כל הרצון הטוב, במקרה הטוב, אך קצרה ידם מלהושיע.
ועדיין, הם תמכו וניחמו, ואני מלא הוקרה על כך.

הפסיכיאטר והפסיכולוג לא הושיעו אותי
הפסיכולוג רק אמור להוביל אותך לאומללות נסבלת, והפסיכיאטר לא נוגע באמת בשורש הבעיה.
ועדיין, אולי סייעו מעט, מי יודע.

אני לא הושעתי את עצמי
ניסיתי את כל הדרכים והאמצעים, השתדלתי בכל כוחי, אך ללא הועיל. אולי בכל זאת הגעתי לכמה הישגים, אך לא הצלחתי להתגבר על רגעי המשבר.
ועדיין, לא אבדה התקווה, אולי יום יבוא.

ואלוהים הפרטי שלי לא הושיע אותי
אין לי תלונות כלפיו, ואולי הוא בכלל אלוהי כזב.
ועדיין, לא אזכיר את שמו.

אל תגיד נאציזם

אל תגיד נאציזם
תגיד איני יכול יותר
תגיד תכף אוותר
תגיד אנא קיראו לשוטר.

אל תגיד נאציזם
תגיד בי היא האשמה
תגיד נולדתי נשמה פגומה
תגיד תכף אקבר באדמה.

רק אל תגיד נאציזם
הטעות היא כולה שלך
אין לך הוכחה
ולמה לך תוכחה.

אל תגיד נאציזם
אנשים עשו את המיטב
הם לא יאהבו מה שתגיד עכשיו
מוטב לא להוציא מילים לשווא.

אתם עוד תתגעגעו

אַתֶּם עוֹד תִּתְגַּעְגְּעוּ לַבִּיבִיסְטִים, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַכַּהֲנִיסטִים.
מָה עָדִיף, חֻלְצָה חוֹמָה אוֹ שְׁחֹרָה?
אַחֲרֵי אוֹשְׁוִיץ כְּתִיבַת שִׁירָה הִנָּהּ מַעֲשֵׂה בַּרְבָּרִי. וּבְאוֹשְׁוִיץ עַצְמָהּ?

אין כבר משמעות למילים

אֵין כְּבָר מַשְׁמָעוּת לַמִּלִּים
אָז לָמָּה אֲנַחְנוּ מְמַלְמְלִים?
אָז לָמָּה אֲנַחְנוּ מִתְבַּלְבְּלִים?
וְכַמָּה אָנוּ יְכוֹלִים?

רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה 'נָכֶה כַּלְכָּלִית'
תָּא סוֹצְיָאלִיסְטִי בַּלִּכּוּד
מֶרְכָּז אַיְּן רַנְד בְּאַרְהָ"ב מְבַקֵּשׁ תְּמִיכָה
גַּנְץ וְעָמִיר פֶּרֶץ.

בֵּינְתַיִם נֶהֱנָה רַק הַחוֹמֵס
שֶׁאַתְּ שְׁלָלוֹ, שְׂכַר עֲנִיִּים, עֹמֶס
בֵּינְתַיִם פּוֹרְחִים רַק הָעֹשֶׁק וְהַזָּדוֹן
לְזֶה יִקְרָא עֶבֶד וּלְזֶה אָדוֹן.

זה כמו לדבר אל הקיר

זֶה כְּמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקִּיר
כְּמוֹ אוֹתְךָ אֵין אִישׁ מַכִּיר
כְּמוֹ אוֹתְךָ אֵין אִישׁ מוֹקִיר
וְאוֹתְךָ אֵין אִישׁ מַזְכִּיר.

זֶה כְּמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקִּיר
אָז לְשֵׁם מָה לַעֲשׂוֹת תַּחְקִיר?
וּבִשְׁבִיל מָה לַעֲשׂוֹת תַּסְקִיר?
עָדִיף כְּבָר לַעֲשׂוֹת חַרָקִיר.

זֶה כְּמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקִּיר
מוּטָב תִּהְיֶה כְּבָר פָאקִיר
מוּטָב תִּהְיֶה כְּבָר מַרְטִיר
בִּשְׁבִילְךָ לֹא נָזִיל אַף לֹא טִיר.

והוסג אחור משפט

וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט
כִּי לְמִי אִכְפַּת
דּוֹאֲגִים רַק לְפַת
וּלְגַג מְזֻפָּט.

וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד
לַמְרוֹת הַצִּוּוּי לֹא תַּחְמֹד
אֶת רְכוּשְׁךָ תֶּאֱמֹד
גַּם אִם זֶה אוֹמֵר לִגְנֹב וְלִשְׁדֹּד.

חוק הטבע הכלכלי

הָעֲנִיִּים מִתְעַשְּׂרִים וְהָעֲנִיִּים דַּלִּים
גַּם זֶה חֹק טֶבַע
לָכֵן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ כַּמָּה כְּלָלִים
שֶׁגַּם הֵם יְקַבְּלוּ מֵהָעוּגָה אֵיזֶה רֶבַע.

הַקַּפִּיטָלִיזְם בִּתְבוּנָה אֵינוֹ מְיַשֵּׂם עַצְמוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם
כִּי יָדוּעַ שֶׁאָז הַהֲמוֹנִים יִתְקוֹמְמוּ
יִדְרְשׁוּ אֶת רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וּבַאֲצֻלָּה לִנְקֹם
וְלֹא יִהְיֶה נִתָּן לְעוֹצְרָם אִם יִזְעֲמוּ.

וְהַסּוֹצְיָאלִיזְם הַחַם מְחַכֶּה לָהֶם בְּנַחַת
שֶׁיָּבִינוּ אֶת הַתַּרְמִית שֶׁל מִתְחָרוֹ הָאַכְזָר
שֶׁגָּרַם לָהֶם, אֵיךְ לוֹמַר – לִקְרֹעַ אֶת הַתַּחַת
וְזָרַק לָהֶם כַּמָּה שְׁיָרִים כְּמַזָּר.

שני צדדים

בִּמְקוֹם לְחַלֵּק לַיָּמִין וְלִשְׂמֹאל
שִׁקְלוּ צַד אֶחָד מוּל צַד שֵׁנִי
כִּי תָּמִיד מוּל עֶמְדָּה קַיֶּמֶת הָעֶמְדָּה שֶׁמּוּל
וְזֶה לֹא מְשַׁנֶּה עַד כַּמָּה כָּל צַד צַעֲקָנִי.

מֵחַד גִּיסָא וּמֵאִידָךְ גִּיסָא
יָדְעוּ לִשְׁקֹל הֵיטֵב חַכְמֵי הַתַּלְמוּד
לִמְדִי זֹאת, תַּרְבּוּת שֶׁאֶת שְׂפָתָהּ הֵגִיסָה
מִבֵּין עַמּוּדֵי הַחָכְמָה גַּם זֶה עַמּוּד.