אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה
אֵיכָה פַּסּוּ בָּהּ אַנְשֵׁי אֱמוּנָה
אֵיכָה קָמְלָה הָאַהֲבָה וּבָעֲרָה כָּאֵשׁ שִׂנְאָה
אֵיכָה אֶשָּׂא מַשַּׂאֲכֶם וְחָזוּתְכֶם הַנּוֹרָאָה.

רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם
רָחַצְתִּי בְּנִקְיוֹן יָדַי עַל חֲמַתְכֶם וְעַל אַפְּכֶם
וַאֲרַדֵּם בִּמְעִי הַדָּגָה וְאֶסְתַּגֵּר בַּתֵּבָה
כִּי בָּעֲרָה כָּאֵשׁ שִׂנְאָה וְקָמְלָה הָאַהֲבָה.

הַשָּׂבֵעַ לֹא יָבִין אֶת כְּאֵבוֹ שֶׁל הָרָעֵב
הַשּׂוֹנֵא לֹא יָבִין אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאוֹהֵב
הַשָּׂמֵחַ לֹא יָבִין אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַדּוֹאֵב
הַכִּבְשָׂה לֹא תָּבִין אֶת תַּעֲלוּלָיו שֶׁל הַזְּאֵב.

וּבְכָל זֹאת, אוֹמְרִים לָנוּ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְיָבִינוּ.

מָה עוֹד אָשִׁיר לְךָ מְכוֹרָתִי
וְאַתְּ מְכוּרָה לְסַמִּים קָשִׁים
נִמְצֵאת בְּמַצָּב תַּת-הַכָּרָתִי
וַעֲנִיַּיִךְ, מָה הֵם מְבַקְּשִׁים?
מְעַט פַּרְנָסָה, פַּת לַפֶּה
בִּמְקוֹם פִּיּוֹת מֵמַלֵלוֹת בְּרַהַב
הַאִם לֹא בִּקַּשְׁנוּ יָפֶה?
הָאָמְנָם נַגִּיעַ עַד רָעַב?

אָמְנָם הוּא בָּגַד
אֲבָל הִיא נִשְׁאֶרֶת
כִּי הִיא לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת לְבַד
בָּדָד אֵלֵךְ –
מִתְנַגֵּן בְּאוֹזְנֶיהָ
וְהַלֵּב שֶׁלָּהּ נִרְעַד.

בַּכִּכָּרוֹת קוֹל עַנוּת אֲנִי שׁוֹמֵעַ
כִּי הֶעָם בְּרֵעֹה
וּבָרְשָׁתוֹת עוֹד לֹא לָמַדְנוּ לֶאֱהֹב
אִישׁ אֶת רֵעוֹ
וְהַבּוּרְסָה בְּשֶׁלָּהּ וּבָהּ
הַמְּנָיוֹת מַמְרִיאוֹת
וְהַטֶּלֶוִיזְיָה מְשַׁעֲמֶמֶת
וְאֵין מָה לִרְאוֹת
וְהַמֶּמְשָׁלָה חֶלְמָאִית וּמֻשְׁחֶתֶת
מְטִיחִים עָלֵינוּ זְוָעוֹת
מָה נוֹתַר לַעֲשׂוֹת בְּמַצָּב זֶה
וּמָה יִהְיוּ הַבָּאוֹת?

תַּעֲשֶׂה יוֹגָה וְתַגִּיעַ לְרֹגַע
בְּתוֹךְ כָּל הָרְעָשִׁים
אֵינְךָ צָרִיךְ לִדְאֹג הַ-
יּוֹם לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

טבעתי במימיה המבעבעים של השנאה
דעות יש כמו חול
להחזיק דעות כל אחד יכול
אבל בינתיים אין מה לאכול

לא החזקתם יד עני
לא תמכתם בחלש
וכך בחול הטובעני
הוא נפל, צלל, גלש.

אבל את דעותיכם השמעתם בקול
ועכשיו אין מה לאכול.

הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי זוֹלְגוֹת וְאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד
הַאִם מִישֶׁהוּ אֶת צַעֲדַי צַד?
מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב פִּתְאוֹם מִישֶׁהוּ אַחֵר אוֹמֵר
וְלִי לֹא נוֹתַר אֶלָּא עַל כָּל הָעִנְיָן לְזַמֵּר.

וּבְעֶצֶם זֶה לֹא מַפְלִיא, כִּי בַּדְּלִי יֵשׁ חֹר
וּמִשָּׁם אֲנִי זוֹלֵג, הַקִּיפוּנִי פָּנִים וְאָחוֹר
כֵּיצַד לִסְתֹּם אֶת הַחֹר, וְהָאִם בִּכְלָל כְּדַאי?
אוֹ שֶׁמָּא זֶה הַמַּעְיָן אֲשֶׁר לְעוֹלָם אֵין בּוֹ דַּי.

דבר מלך שלטון
בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה (קהלת ח, ד).

הַשַּׁלִּיט הֵטִיל סֶגֶר
וְכָל הַנְּתִינִים אָמְרוּ –
אוֹי, סֶגֶר, זֶה לֹא בְּסֵדֶר, זֶה לֹא בְּסֵדֶר, סֶגֶר.

הַשַּׁלִּיט הֵטִיל עוֹצֵר
וְכָל הַנְּתִינִים אָמְרוּ –
אוֹי, עוֹצֵר, זֶה יַעֲלֶה לָנוּ בְּיֹקֶר, אוֹי, אוֹי, עוֹצֵר.

אֲנִי הוֹלֵךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי וּמִדְּחִיָּה אֶל דְּחִיָּה
אֵינֶנִּי מוֹצֵא מְקוֹם מִחְיָה
הַהֶפֶךְ – אֲנִי מוֹצֵא מְקוֹם מְחִיָּה
וְכָךְ הוֹלֵךְ מִבֶּכִי אֶל בְּכִי וּמִבְּכִיָּה לִבְכִיָּה, לְדוֹרוֹת.