בֵּין מִלִּים וּגְלִידָה, אֲנִי מַעֲדִיף גְּלִידָה,
כִּי גְּלִידָה נְמַסָּה בַּפֶּה, וּמִלִּים
הֵן לִפְעָמִים שׁוֹבְרוֹת אֶת הַשִּׁנַּיִם
אוֹ נִתְקָעוֹת בַּגָּרוֹן
אוֹ מִתְפּוֹצְצוֹת בַּבֶּטֶן,
הֵן יוֹצְאוֹת וְהוֹרְסוֹת אֶת הָעוֹלָם
מַבְעִירוֹת אֵשׁ שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה.
אֲבָל גְּלִידָה, לְעֻמַּת זֹאת, נְמַסָּה בַּפֶּה וּמַחֲלִיקָה בַּגָּרוֹן.

מִלִּמּוּדֵי הֶגֶל –
לְהַכִּיר אֶת עַצְמְךָ זֶה פָּשׁוּט.
לְהַכִּיר אֶת הָאַחֵר זֶה כְּבָר מֻרְכָּב.
לְהַכִּיר אֶת עַצְמְךָ דֶּרֶךְ הַכָּרַת הָאַחֵר – זוֹ הַיְּדִיעָה.

מַדַּע הַדָּתוֹת –
הַמֻּסְלְמִים לֹא נוֹתְנִים שׁוּם לֶחִי.
הַיְּהוּדִים נוֹתְנִים לֶחִי אַחַת.
הַנּוֹצְרִים נוֹתְנִים אֶת הַלְּחִי הַשְּׁנִיָּה.
וְהַבּוּדְהִיסְטִים נוֹתְנִים אֶת הַלְּחִי הַשְּׁלִישִׁית.

הוֹ, כַּמָּה סוֹעֲרוֹת הָרוּחוֹת
וְהַדֵּעוֹת עַד כַּמָּה נֶחְרָצוֹת הֵן
וְלָכֵן נֹאכַל כָּל יוֹם שָׁלוֹשׁ אֲרוּחוֹת
כִּי יוֹתֵר מִזֶּה מָה לַעֲשׂוֹת אֵין.