מה שאי אפשר לדבר עליו

עַל מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עָלָיו, אוֹדוֹתָיו יֵשׁ לִשְׁתֹּק – אָמַר וִיטְגֶנְשְׁטֵיְן.
וַאֲנִי, יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁאֲנִי שׁוֹתֵק אוֹדוֹתָם. דְּבָרִים שֶׁעוֹמְדִים לִי עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן, דְּבָרִים שֶׁעוֹד לֹא הִתְגַּבְּשׁוּ לִכְדֵי אֲמִירָה בְּרוּרָה, דְּבָרִים שֶׁנִּתָּן לְהַטִּיל בָּהֶם סָפֵק וְהֵם מְבֻסָּסִים רַק עַל תְּחוּשָׁה עֲמוּמָה, דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיְּעוֹרְרוּ תַּרְעֹמֶת וּמַחֲלֹקֶת, וְעוֹד אֶלֶף וְאֶחָד סוּגִים שֶׁל דְּבָרִים אוֹדוֹתָם אֲנִי שׁוֹתֵק, אֲבָל הֵם מִתְבַּשְּׁלִים בְּבִטְנִי, אוֹכְלִים אֶת עַצְמוֹתַי וּמְפוֹצְצִים אוֹתִי מִבִּפְנִים.
כְּשֵׁם שֶׁמִּצַּוָּהּ עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ. וִיטְגֶנְשְׁטֵיְן לֹא חִדֵּשׁ דָּבָר. הוּא רַק הָיָה חָכָם יְהוּדִי נוֹסָף בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת.
וְקֹהֶלֶת הֶחָכָם אָמַר – חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים.