אִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ – פָּשׁוּט עֲשֵׂה אוֹתוֹ! אַל תַּחְשֹׁשׁ שֶׁמָּא תִּתְחָרֵט.
כִּי אַחֲרֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ יֵחָשֵׁב הַדָּבָר כְּאִלּוּ נִקְבַּע מֵרֹאשׁ שֶׁתַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ, לֹא הָיְתָה לְךָ כָּל בְּרֵרָה אַחֶרֶת.
אִם אַתָּה דָּתִי – הֲרֵי הָיְתָה זוֹ יָדָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאִם אַתָּה חִלּוֹנִי – הֲרֵי הָיְתָה זוֹ הַהֶכְרֵחִיּוֹת שֶׁבְּסֵדֶר הַטֶּבַע.
בְּכָל מִקְרֶה, הַכֹּל נִקְבַּע מֵרֹאשׁ וְעַל כֵּן אֵין לְךָ מָה לְהִצְטַעֵר.
אִם כָּךְ, עֲשֵׂה מִיָּד מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה!
חד וחלק 🙂 מחד גיסא אוהבת את ההחלטיות, ומאידך גיסא הרי סוף מעשה במחשבה תחילה…
אהבתיLiked by 1 person
תודה. ודאי, גם אני בעד סוף מעשה במחשבה תחילה, אך משעה שהדבר נעשה רצוי להשלים עימו, זה הכיוון.😉
אהבתיאהבתי
העיקר – לעשות!
אהבתיLiked by 1 person
נכון
אהבתיאהבתי