שירים אינטואיטיביים 16

(כמה הרהורי כפירה, ויסולח לי)
1.
שִׁיר לְיוֹם הַשּׁוֹאָה תש"ף

סָמַכְתִּי עָלֶיךָ, אֱלֹהִים, יֹאמַר אָז יִשְׂרָאֵל
וְאָכַלְתִּי אוֹתָהּ בְּגָדוֹל
לֹא עָמַדְתָּ בַּשַּׁעַר, וְהַיָּרִיב הִכְנִיס גּוֹל
חָשַׁבְנוּ שֶׁאַתָּה אֱלֹהִים כָּל יָכוֹל
אֲבָל בַּסּוֹף כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָנוּ מָה לֶאֱכֹל
חָשַׁבְנוּ שֶׁשָּׁוֶה בַּעֲרָכִים נַעֲלִים לִדְגֹּל
אַךְ נוֹכַחְנוּ כִּי הַצַּדִּיק לֹא יִפְרַח כְּעֵץ, כִּי אִם יִבֹּל
וּבְכֵן, אֱלֹהִים, כַּמָּה נוּכַל לִסְבֹּל?
וּמָתַי נִתֵּן לְךָ גֵּט כְּרִיתוּת מֵהַכֹּל?

2.
אוֹמְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ סוֹבֵל
אֲבָל מָה הַחָכְמָה בְּכָךְ?
הֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מָשִׁיחַ (הָאָמְנָם?)
אָז הַסֵּבֶל שֶׁלּוֹ מְקַבֵּל מַשְׁמָעוּת
שָׁוֶה לִסְבֹּל מְעַט, אוֹ אֲפִלּוּ הַרְבֵּה, בִּשְׁבִיל לְהוֹשִׁיעַ מְאֻחָר יוֹתֵר, לֹא?
אֲבָל מָה עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁסָּבְלוּ וְסוֹבְלִים לַשָּׁוְא, אָה?
מָה עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁקִּוּוּ, שֶׁקִּוּוּ שֶׁיּוֹם יָבוֹא וּמַצַּבָם יִשְׁתַּפֵּר, הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, אָמְרוּ לָהֶם, רַק תַּאֲמִינוּ, רַק אַל תִּתְיָאֲשׁוּ.
מָה עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁחִכּוּ לְבוֹאוֹ שֶׁל הַמּוֹשִׁיעַ, לְבֹאָהּ שֶׁל הַיְּשׁוּעָה, וְלֹא זָכוּ?
מָה עִם כָּל הַסּוֹבְלִים הָאֵלֶּה, אֲנִי שׁוֹאֵל, אָה?

3.
בַּסּוֹף הַצֶּדֶק יְנַצֵּחַ, אֵין סָפֵק. אֱלֹהִים חָזָק מֵהַשָּׂטָן וּבַסּוֹף הוּא יַכְרִיעַ אוֹתוֹ, זֶה וַדָּאִי.
אֲבָל הָעַבְדוּת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית נִמְשְׁכָה כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.
דּוֹר אַחַר דּוֹר כִּלּוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּסֵבֶל, הַשְׁפָּלָה, וְהִתְעַלְּלוּת.
דּוֹר אַחַר דּוֹר הִתְפַּלְּלוּ בְּעֵינַיִם כָּלוֹת לַיְּשׁוּעָה וְהִיא לֹא בָּאָה.
אָז כֵּן, הַצֶּדֶק נִצֵּחַ בַּסּוֹף, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, אַךְ מָה זֶה מוֹעִיל לְכָל הַדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה?
אִם יֵשׁ צֶדֶק בַּמְּרוֹמִים – יוֹפַע מִיָּד! כְּפִי שֶׁאָמַר בְּיָאלִיק.
יֵרְדוּ נָא שָׁמַיִם לָשֶׁבֶת כָּאן עִם הָעֲנִיִּים בָּרְחוֹב, כְּפִי שֶׁכָּתַב חַלְפִי.

4.
לְאַחַר הַשּׁוֹאָה קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְזֶה נִצְחוֹנוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל אֱלֹהִים, לוֹחֲשִׁים לָנוּ.
אֲבָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל קָמָה עַל-יְדֵי הַצִּיּוֹנִים הַחִלּוֹנִיִּים.
כֵּן, אֲבָל אֱלֹהִים מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי כָּל זֶה, אוֹמְרִים לָנוּ.
אוּלַי, אוּלַי.
וְאוּלַי אֱלֹהִים כְּמוֹ אוֹמֵר לָנוּ – שִׁכְחוּ אוֹתִי, הַפְסִיקוּ לִסְמֹךְ עָלַי, הַתְחִילוּ לְהִסְתַּדֵּר בְּכוֹחוֹת עַצְמְכֶם, כְּמוֹ יֶלֶד הַגָּדֵל וְעוֹזֵב אֶת הַבַּיִת. כֵּן, זִכְרוּ תָּמִיד אֶת הַשִּׁעוּרִים שֶׁלְּמַדְתֶּם בְּבֵית אַבָּא, אֲבָל הַתְחִילוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיכֶם. מֵעַתָּה אַתֶּם לְבַד.

5.

הַדּוֹגְמָה הַדָּתִית
אִם אֱלֹהִים טוֹב לָמָּה יֵשׁ רַע?
כִּי הוּא מְאַפְשֵׁר בְּחִירָה.
אֲבָל מַהִי הַמַּטָּרָה,
אִם הַבָּשָׂר יָשׁוּב לֶעָפָר בַּחֲזָרָה?
כִּי אָז הַנְּשָׁמָה תַּחֲזֹר לִמְקוֹרָהּ
וְאָז תִּזְכֶּה לִכְבוֹדָהּ וְיקָרָה.
אֲבָל מָה עֵרֶךְ יֵשׁ לְכָל מָה שֶׁקָּרָה?
יַעֲנֶה עַל כָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה.