מִישֶׁהִי חֲבִיבָה מַעַלָה פּוֹסְט

(מעלה מחדש)

מִישֶׁהִי חֲבִיבָה מַעַלָה פּוֹסְט אוֹפְּטִימִי, שֶׁבּוֹ הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁבְּכָל רֶגַע הַבְּחִירָה בְּיָדֵנוּ, הָאֱמֶת שֶׁלָּהּ, שֶׁנִּרְאֶה לִי שֶׁהִיא גַּם הָאֱמֶת הַכְּלָלִית, וּבְכָל אֹפֶן זוֹ גַּם הָאֱמֶת שֶׁלִּי, וְזוֹ גַּם הָאֱמֶת שֶׁל הַהוֹגִים הָאֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיסְטִיִּים, וּלְדַעְתִּי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתָהּ גַּם אֵצֶל קַאנְט, עָלָיו כָּתַבְתִּי לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים, אֲבָל אֲנָשִׁים נֶעֱלָבִים, כְּלוֹמַר בּוֹחֲרִים לְהֵעָלֵב, לַמְרוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָבִין אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהֵעָלֵב מִדְבָרִים מְלַבְּבִים אֵלֶּה, אַף כִּי עִם קְצָת מַחְשָׁבָה נוֹסֶפֶת וְהִתְחַשְּׁבוּת בְּצוֹק הָעִתִּים, אֶפְשָׁר. עַל כָּל פָּנִים, הָעַלְמָה הַחֲבִיבָה מוֹרִידָה אֶת הַפּוֹסְט, מִתּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת נָאָה בְּרִגְשׁוֹת הַנִּפְגָּעִים. אֲבָל כָּל זֶה רַק מְלַמֵּד עַל הַזְּמַנִּים הָרָעִים בָּהֶם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, עֲלֵיהֶם כְּבָר נִכְתַּב, וּתְהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, ו-הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם. כָּךְ גַּם אֲנִי נוֹהֵג מֵעֵת הִתְפָּרְצוּת הַמַּשְׁבֵּר – מַעֲלֶה אֶת הֲגִיגַי רַק בַּבְּלוֹג שֶׁלִּי, שֶׁהוּא כְּמוֹ הַיּוֹמָן הָאִישִׁי שֶׁלִּי, הַפָּתוּחַ לַהֲצָצָה, וְלֹא בָּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת, שֶׁהֵן כִּשְׂדֵה קְרָב, כְּמַעֲרָכָה. עֲלֵיהֶן, אַגַּב, נִרְאֶה לִי שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא אֶת הַפָּסוּק – נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה – דֻּבִּי הַפֶיְסְבּוּק וְיוֹנֵי הַטְוִיטֶר, אַךְ סוֹפוֹ –   נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ. וְאֶת, נַעֲרָתִי הַחֲבִיבָה, אִם אַתְּ מַסְכִּימָה שֶׁאֶקְרָא לָךְ כָּךְ, מְקַוֶּה שֶׁאַתְּ אֵינְךָ מִתְנַגֶּדֶת לְכָךְ שֶׁפָּרַשְׁתִּי כָּאן אֶת סִפּוּרְךָ, שֶׁנָּגַע לְלִבִּי, בְּאִם תִּקְרְאִי אוֹתוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים.