1.
אַתֶּם בְּעַד אוֹ נֶגֶד? אֲנִי בְּעַד!
כְּמוֹ שֶׁנִּיטְשֶׁה אָמַר – הַגִּידוּ הֵן לַחַיִּים!
וּכְמוֹ שֶׁיְּהוּדִים אוֹמְרִים בַּשְּׁתִיָּה – לְחַיִּים!
כָּךְ גַּם כָּתַבְתִּי לִפְנֵי לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה –
'אֲנִי תָּמִיד מִנֶּגֶד, אֲבָל בְּעַד',
אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה,
וְעַל מִשְׁקָל זֶה שָׁאַל אָרִיק שָׁרוֹן –
'מִי בְּעַד חִסּוּל הַטֵּרוֹר',
כְּשֶׁבָּרוּר שֶׁכֻּלָּם בְּעַד חִסּוּל הַטֵּרוֹר,
וּבָרוּר שֶׁהָיְתָה זוֹ פְּעֻלַּת הַשְׁתָּקָה.
כִּי הַבְּעַד וְהַנַּגָּד הֵם דָּבָר נָאֶה,
וְרַק בְּצוּרָה דִּיאָלֶקְטִית זוֹ אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְאֵיזוֹשֶׁהִי מַסְקָנָה,
אֲבָל הֵם לֹא חָזוּת הַכֹּל,
יֵשׁ דְּבָרִים מֻסְכָּמִים,
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁפָּשׁוּט קַיָּמִים,
שֶׁפָּשׁוּט מִתְקַיְּמִים בִּשְׁתִיקָתָם הָעִקֶּשֶׁת.
אֵלֶּה מְעַט מֵהַדְּבָרִים שֶׁעָלָה בְּמֹחִי לְהַעֲלוֹת בַּנּוֹשֵׂא.
2.
מִי שֶׁמְּחַכִּים – מַחְכִּימִים
מִי שֶׁמַּחְכִּים – מְחַכֶּה.
3.
- מָה שְׁלוֹמְךָ?
- אַלְּלָהּ יִסְתֹּר וְלַהֲקָתוֹ. אֲבָל הַפַּעַם הֵבִיא לַהֲקָה גְּדוֹלָה, הַתִּזְמֹרֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּהֶרְכֵּב מָלֵא, הָיִיתָ צָרִיךְ לִרְאוֹת אֵיזוֹ הוֹפָעָה נָתְנוּ!
- בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.
4.
כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁמָּאַסְתָּ בַּסְּפָרִים וּבַכֹּל אוֹמְרִים לְךָ שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְדִכָּאוֹן וּמַצִּיעִים כַּדּוּר, לֹא מְבִינִים שֶׁהַסְּפָרִים וְהַכֹּל בֶּאֱמֶת דִּינָם לְהִמָּאֵס, וְשֶׁהַכַּדּוּר שֶׁלָּהֶם לֹא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת דָּבָר. גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עַצְמוֹ כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים, כַּמָּה אֶפְשָׁר? וְאוּלַי אֲנִי טוֹעֶה וְהֵם צוֹדְקִים? לֹא, לֹא נִרְאֶה לִי.
5.
הִנֵּה תֹּכֶן, אַךְ תּוֹךְ – אֵין
כֻּלּוֹ רַק חִיצוֹנִיּוֹת וּקְלִפּוֹת
כֻּלּוֹ שִׁעָתּוּק שֶׁאֵינוֹ מְעַנְיֵן
מוּטָב לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לָאַשְׁפּוֹת.
זֶה יַחֲסִי אֶל מַרְבִּית הַפִּרְסוּם
אֶל מַרְבִּית הַחֹמֶר הַמֻּגָּשׁ
אֵי שָׁם יֵשׁ מָקוֹר הַסּוֹבֵל מִכִּרְסוּם
אַךְ הוּא מְנֻצָּל וְנִגַּשׂ.
6.
מֵהַחֶדֶר שֶׁלִּי, שָׁלוֹשׁ עַל אַרְבַּע, אֲנִי מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם. הַחַלּוֹן פָּתוּחַ וּמוּלִי יֵשׁ שְׁבִיל בּוֹ עוֹבְרִים אֲנָשִׁים וְלֹא מַבִּיטִים בִּי. אֲבָל בְּיָדִי יֵשׁ מַכְשִׁיר חָכָם, בּוֹ אֲנִי קוֹרֵא עַל הַנַּעֲשֶׂה וְגַם מֵגִיב מִדֵּי פַּעַם. אֵין סָפֵק שֶׁהַשְׁפָּעָתִי עַל הָעוֹלָם רַבָּה הִיא מְאוֹד.
אגב, בשנייה לקורינתים גם נאמר כך –
17 כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי כָּךְ, כְּלוּם נָהַגְתִּי בְּקַלּוּת דַּעַת? וּמַה שֶּׁאֲנִי מַחְלִיט, הַאִם עַל-פִּי מַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר-וָדָם אֲנִי מַחְלִיט, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְהַחֲזִיק בְּ "כֵּן כֵּן" וְ"לֹא לֹא", בְּבַת אַחַת? 18 נֶאֱמָן הָאֱלֹהִים שֶׁדְּבָרֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינֶנּוּ "כֵּן וְלֹא", 19 שֶׁהֲרֵי בֶּן-הָאֱלֹהִים הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, שֶׁאֲנִי וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס הִכְרַזְנוּ עָלָיו בְּקִרְבְּכֶם, לֹא הָיָה "כֵּן וְלֹא", אֶלָּא "כֵּן" הָיָה בּוֹ; 20 כִּי כָּל הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים "כֵּן" הֵן בּוֹ. לָכֵן הָ"אָמֵן" שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים בּוֹ כָּבוֹד לֵאלֹהִים גַּם הוּא בְּאֶמְצָעוּתוֹ.
אהבתיאהבתי