שירים אינטואיטיביים 12

1.

הָאֱמֶת תִּמְצָא דַּרְכָּהּ.
הַאִם בֶּאֱמֶת הָאֱמֶת תִּמְצָא דַּרְכָּהּ?
בְּתוֹךְ סְבַךְ הַשֶּׁקֶר הָעִקֵּשׁ
בְּתוֹךְ סְבַךְ הַקֶּשֶׁר וְחֹסֶר הַקֶּשֶׁר
בְּתוֹךְ סְבַךְ הַחָמְרִיּוּת וְהָעֲבוֹדָה הַזָּרָה
בְּתוֹךְ סְבַךְ הָרֹעַ, הַשֹּׁד וְהַבִּזָּה
בְּתוֹךְ סְבַךְ הַבִּזְיוֹנוֹת וְהָעֶלְבּוֹנוֹת
בְּתוֹךְ כָּל הַסְּבַךְ הַזֶּה
הַאִם בֶּאֱמֶת הָאֱמֶת תִּמְצָא דַּרְכָּהּ,
אוֹ תִּצְמָא?

2.

כֵּן, אַתֶּם הַחֲכָמִים, כֻּלְּכֶם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה
וּבְכָל זֹאת כֻּלְּכֶם תְּעִיתֶם כְּצֹאן שֶׁאֵין לוֹ רוֹעֶה
אֶת הָאֱמֶת הִסְתַּרְתֶּם בַּמַּחְשַׁכִּים וְלֹא רְצִיתֶם לִשְׁמֹעַ מִמֶּנָּה
וְאַחַר-כָּךְ הִתְעַמַּתְתֶּם זֶה עִם זֶה עַל בְּסִיס הַשֶּׁקֶר
אֲרוּרִים, דָּם הַנִּשְׁחָטִים עַל יֶדְכֶם!
אֶת טוֹבַת עַצְמְכֶם יְדַעְתֶּם לְבַקֵּשׁ הֵיטֵב וּלְעָנִי וּלְנָכֶה הָרוּחַ לֹא שְׁעִיתֶם
אֲטָמִים שַׂמְתֶּם לְאָזְנֵיכֶם לְבִלְתִּי שָׁמוֹעַ אֶת בִּכְיוֹ וּתְחִנָּתוֹ
וְאֶת עַצְמְכֶם הִלַּלְתֶּם בְּמֵיטַב הַסּוּפֶּרְלְטִיבִים
יְהוּדִים אֲנַחְנוּ! דָּם קָדוֹשׁ! כָּךְ הֶחֱמֵאתֶם לְעַצְמְכֶם, בְּעוֹד שְׁבִיב מִיַּהֲדוּת אֱמֶת, לְבַד מִמִּנְהָגִים תְּפֵלִים, לֹא נִשְׁאַר בְּיֶדְכֶם
רְחַצְתֶּם בְּנִקְיוֹן כְּפִיכֶם בְּעוֹדְכֶם מְעַוְּלִים וּמְעַוְּלִים
תִּקְצַר הַיְּרִיעָה מִלְּפָרֵט אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם, אַךְ גַּם אֵין צֹרֶךְ בְּכָךְ
כִּי בְּמֵילָא שִׁירִי לֹא יַגִּיעַ לְאָזְנֵיכֶם, וְאִם יַגִּיעַ תֹּאמְרוּ בִּצְהֵלָה – הִנֵּה שִׁיר הַמְּשֻׁגָּע.

3.

גַּם אַחֲרֵי שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ, אוֹמֵר הָרַמְבָּ"ם, עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג
כִּי אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים אֶת הַמִּנְהָגִים שֶׁלָּהֶם
כִּי אֲנָשִׁים צְרִיכִים לֶאֱכֹל שָׁלוֹשׁ אֲרוּחוֹת בְּיוֹם בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת
לְמִי אִכְפַּת מֵהָאֱמֶת?
כְּלוֹמַר, אִכְפַּת, וַדַּאי, כָּל עוֹד זֶה לֹא נוֹגֵעַ לַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, כָּל עוֹד אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים.
אָז בּוֹאוּ וְאֹמַר לָכֶם מָה שֶׁנִּדְרָשׁ מִכֶּם בְּטֶרֶם וּלְאַחַר שֶׁיָּבוֹא –
הָרִימוּ אֶת אַפְּכֶם מְעַט מֵעַל עוֹלַם הַחֹמֶר הֶעָרִיץ, שֶׁהוּא, לְפִי שִׁעוּר בְּמוֹרֶה נְבוֹכִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַכְשָׁו, מַמְלֶכֶת הַשָּׂטָן.
הַשְּׁאָר יָבוֹא מֵעַצְמוֹ. דִּרְשׁוּ צֶדֶק, דִּרְשׁוּ אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַנְּבִיאִים תָּמִיד. לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְזֶה.

4.

הַכֹּל צְבִיעוּת. שִׁעוּר זֶה כְּבָר לָמַדְתִּי.
כָּתְבָה הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה מֵאָבֵל.
וּבֶאֱמֶת, אוּלַי הַכֹּל יָדוּעַ מֵעוֹלָם
וְאֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה
וְרַק צָרִיךְ לְיַשֵּׂם.
הַחֲכָמִים יוֹדְעִים וְשׁוֹתְקִים
וּבַעֲלֵי הָאִינְטֵרֵסִים מַרְעִימִים בְּקוֹלָם
בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין פֶּה חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

5.

כְּשֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר שׁוּם דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה
אוּלַי יַכּוּ עַל חֵטְא וְאוּלַי לֹא
אֲבָל לֹא יְשַׁנּוּ דָּבָר מֵהַהִתְנַהֲלוּת הָרְגִילָה
עֲדַיִן יִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, אוּלַי בְּיֶתֶר שְׂאֵת
עֲדַיִן יְנַסּוּ לְתָרֵץ אֶת הַהִתְנַהֲלוּת בְּמִסְפָּרִים, שֶׁתָּמִיד מִתְיַשְּׁרִים אֵיךְ שֶׁרוֹצִים
עֲדַיִן יִמְצְאוּ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, הש"ג, כִּי זֶה מִנְהָגָם מֵאָז וּמֵעוֹלָם, זוֹ מִצְוַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלָּהֶם, וְכָאן לָנוּ מֶחְדַּל יוֹם הַכִּפּוּרִים לְתִפְאֶרֶת.

כתיבת תגובה