מֵילָא שֶׁהַכֹּל הֶבֶל – שִׁיר אוֹפְּטִימִי(שיר ישן)

מֵילָא שֶׁהַכֹּל הֶבֶל

נוֹרָא מִזֶּה – יֵשׁ סֵבֶל

וְרַגְלֵינוּ רְתוּקוֹת בַּכֶּבֶל

מָה נֶאֱמַר – הַחַיִּים בַּזֶּבֶל

מֵילָא שֶׁהַכֹּל הֶבֶל

וְחַיֵּינוּ לְלֹא תַּבְלִין וְתֶבֶל

כְּפֵרוֹת אֲסוּרִים, טֶבֶל

אַךְ הַכֹּל גַּם תּוֹעֵבָה וְתֶבֶל

מֵילָא שֶׁהַכֹּל הֶבֶל

וּלְצַוָּארֵנוּ מְהֻדָּק הַחֶבֶל

אַךְ גַּם מְנַגְּנִים לָנוּ בְּכִנּוֹרוֹת וְנֵבֶל

וּמוֹזְגִים שֵׁכָר מְלוֹא הַסֵּפֶל

וְאוֹמְרִים לָנוּ – לְהַצָּלָה הַחֶבֶל

וְאוֹמְרִים לָנוּ – זִבּוּל טוֹב הַזֶּבֶל

וְאוֹמְרִים לָנוּ – לְטַהֲרָהּ הַטֶּבֶל

וְכִי יֵשׁ עֲלִיָּה בְּסוֹף הַשֵּׁפֶל.

כתיבת תגובה