שיר:
לְמה לכתוב?
יוצא מזה משהו טוב?
🙄
תשובה –
איוב לב, דברי אליהוא –
יח כִּי מָלֵתִי מִלִּים הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי. יט הִנֵּה בִטְנִי כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ כְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים יִבָּקֵעַ. כ אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה.
יח – עונים כי יש צורך פנימי, לא משום סיבה אחרת. אין כאן 'תרומה לאנושות' ולא 'צדק' או כיוצא בזאת, אלא פשוט מענה על צורך. אנשים הם יצורים תקשורתיים.
כ – אדברה וירווח לי. האם לא ברור שיש כאן תקדים ברור לריפוי בדיבור של פרויד? הדיבור כעונה על צורך נפשי.
יט – ולבסוף, המטאפורה. פרויד קרא לזה 'ניקוי ארובות', אף שזה מונח שבכלל הגתה המטופלת שלו, ברתה פפנהיים, ואילו כאן המשל הוא בקבוקי יין. אך לא המשל הוא העיקר, אלא הנמשל.
מאידך –
פסוק היום (הגיע רק עכשיו) –
כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה.
משלי כט, יא.
שבת שלום!