אַהֲבָה בִּימֵי קוֹרוֹנָה

בְּךָהַי נַעֲרָה יָפָה
חָבַל שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלַיִךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵי מֶטֶר
אֶת יוֹדַעַת, זוֹ רוּחַ הַתְּקוּפָה
וּבִגְלַל נְגִיף הַכֶּתֶר.
וַדַּאי לֹא אוּכַל לְחַבֵּק, לְנַשֵּׁק
כִּי זֶה יָכוֹל לְהַדְבִּיק
אֲבָל הַאֲמִינִי לִי, אֲנִי בָּךְ חוֹשֵׁק
וְאֶת אַהֲבָתִי אֵין לְהַדְבִּיר.