הַפִילוֹסוֹפְיָה וְהַדָּת

קָאנְט אָמַר שֶׁיּוּם הוֹצִיא אוֹתוֹ מִתַּרְדֵּמָתוֹ הַדּוֹגְמָטִית.
סוֹקְרֵטְס הָיָה יַתּוּשׁ-בִּצּוֹת מְעַצְבֵּן, שֶׁגָּרַם לַאֲנָשִׁים לַחֲשֹׁב שׁוּב עַל עֶרְכֵיהֶם וְעַל מָה שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים.
דֵּקַארְט אָחַז בְּפִקְפּוּק בַּכָּל כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵיזוֹשֶׁהִי אֱמֶת.
מַהוּת הַפִילוֹסוֹפְיָה? לָצֵאת מֵהַתַּרְדֵּמָה הַדּוֹגְמָטִית!
לְעֻמַּת זֹאת, מַהוּת הַדָּת – דּוֹגְמָה!
כָּךְ קִבֵּל מֹשֶׁה מִסִּינַי וְכָךְ מָסְרוּ לָנוּ אֲבוֹת הַכְּנֵסִיָּה.
עַכְשָׁו תִּבְחֲרוּ מָה אַתֶּם מַעֲדִיפִים, שְׁאֵלוֹת אוֹ תְּשׁוּבוֹת. אוֹ אִם תִּרְצוּ – אֱמֶת קָשָׁה מוּל שֶׁקֶר נוֹחַ.