הַיּוֹם יָצָאתִי לַמִּרְפֶּסֶת

הַיּוֹם יָצָאתִי לַמִּרְפֶּסֶת וְרָאִיתִי
נַעֲרָה דָּתִיָּה נֶחְמָדָה עוֹזֶרֶת לְאָבִיהָ הַזָּקֵן לָלֶכֶת
וּלְיָדָה מְקַפֵּץ אָחִיהָ הַקָּטָן
הִיא אָחֲזָה בְּיָדוֹ, בְּעוֹד הוּא מְדַדֶּה לְאִטּוֹ
וְלֹא פָּחֲדָה מֵהִדָּבְקוּת בַּנְּגִיף אוֹ מִשְּׁמִירַת מֶרְחָק שְׁנֵי מְטָרִים
אָמַרְתִּי – אוֹ, מְעַט טוֹב בְּכָל זֹאת נִשְׁאַר בָּעוֹלָם.
זֶה הַכֹּל.