1.
יֵשׁ דְּבָרִים.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַפֶּה נוֹצֵר
וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַלֵּב לֹא מְגַלֶּה לַפֵּה, לַמַּחֲשָׁבָה,
לִבָּא לְפֻמָּא לֹא גָּלְיָא,
כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת רַבָּה.
פְרוֹיִד, מָה תִּתְהַלַּל? אֶת רַעְיוֹן הַלֹּא-מוּדָע הַמַּהְפְּכָנִי שֶׁלְּךָ לֹא רַק שֶׁהָגָה מְפֹרָשׁוֹת נִיטְשָׁה לְפָנֶיךָ, אֶלָּא שֶׁהוּא נָהֲגָה אַף הַרְבֵּה קֹדֶם לָכֵן, נִרְאֶה לִי.
וְאוּלָם, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאַף לַלֵּב לֹא מִתְגַּלִּים, יֵשׁ דְּבָרִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ, בְּחִינַת אוֹר הַמַּקִּיף, עָלָיו מְדַבְּרִים הַמְּקֻבָּלִים, הַנִּפְרָד מֵהָאוֹר הַפְּנִימִי, וְהָאֱמֶת הָאִישִׁית, אִם תִּרְצוּ.
אָז אִם אֵינִי מֵחָדָשׁ כָּאן דָּבָר, מַדּוּעַ אֲנִי כּוֹתֵב זֹאת? אֵין סִבָּה מְיֻחֶדֶת. יֵשׁ דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּבַמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ.
2.
חזון מונפץ
(אַמְבּוּלַנְס = שֶׁגֶּר-פֶּגֶר – דָּוִד אֲבִידָן).
בְּכָל מָקוֹם רַב הַפֶּגֶר
הִשְׁלִיךְ הָס
חָלְפוּ יְמֵי הַשִּׂמְחָה וְהַזֶּמֶּר
וְאֵין חָס
בְּכָל מָקוֹם מוּשָׂם סֶגֶר
וְאֵין נָס
אֵין מִי שֶׁיַּחְגֹּר חֶגֶר
וְיִשְׁלֹף אַס
וְתֵכֶף נִגְמַר הָאֶגֶר
וְאֵין טָס
יֵשׁ שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְבֶגֶּר
וּלְקוֹל בָּס
וְיֵשׁ שֶׁמְּקֹנֵּן בָּהֶם הַדֶּגֶר
וְאֹכֵל כַּסַּס
וְיֵשׁ שֶׁמַּגִּיעִים לְתֶגֶּר
וּלִיבָּם גַּס
מָתַי כְּבָר נַגִּיעַ לְמֶגֶּר
אוֹ נַשִׂים פַּס?
3.
זֶה רַק אֲנִי וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּי
זֶה רַק אֲנִי וְהַמַּחְשְׁבוֹן שֶׁלִּי
הַי, אַתָּה, הָרָם עֵינַיִךְ מֵהַמַּכְשִׁיר
הִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל אֲנָשִׁים.