הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד
הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה
אל-תתנו את-הקדש לכלבים ואל-תשליכו פניניכם לפני החזירים פן-ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם.

קָאנְט אָמַר שֶׁיּוּם הוֹצִיא אוֹתוֹ מִתַּרְדֵּמָתוֹ הַדּוֹגְמָטִית.
סוֹקְרֵטְס הָיָה יַתּוּשׁ-בִּצּוֹת מְעַצְבֵּן, שֶׁגָּרַם לַאֲנָשִׁים לַחֲשֹׁב שׁוּב עַל עֶרְכֵיהֶם וְעַל מָה שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים.
דֵּקַארְט אָחַז בְּפִקְפּוּק בַּכָּל כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵיזוֹשֶׁהִי אֱמֶת.
מַהוּת הַפִילוֹסוֹפְיָה? לָצֵאת מֵהַתַּרְדֵּמָה הַדּוֹגְמָטִית!
לְעֻמַּת זֹאת, מַהוּת הַדָּת – דּוֹגְמָה!
כָּךְ קִבֵּל מֹשֶׁה מִסִּינַי וְכָךְ מָסְרוּ לָנוּ אֲבוֹת הַכְּנֵסִיָּה.
עַכְשָׁו תִּבְחֲרוּ מָה אַתֶּם מַעֲדִיפִים, שְׁאֵלוֹת אוֹ תְּשׁוּבוֹת. אוֹ אִם תִּרְצוּ – אֱמֶת קָשָׁה מוּל שֶׁקֶר נוֹחַ.

"ובכן, בתוך ליבי היה נטוש מין קרב אשר טרף את שנתי" (המלט).

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת הָרַמְבָּ"ם –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ הָרַמְבָּ"ם –
שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה שָׁאַלְתָּ, בְּנִי. וַדַּאי שֶׁאֱלֹהִים הוּא מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס, אֱלֹהִים הוּא שֶׁיַּצָּר אֶת הַמֶּטְרִיקְס, אַךְ זֶה סוֹד גָּדוֹל וְאֶל תְּסַפְּרוֹ לְאַף אֶחָד.

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת שְׁפִּינוֹזָה –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ שְׁפִּינוֹזָה –
וַדַּאי שֶׁאֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס, אֱלֹהִים הוּא הַמֶּטְרִיקְס וּמִחוּצָה לוֹ אֵין דָּבָר.

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת הַבֵּעשְׁ"ט –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ הַבֵּעשְׁ"ט –
אֱלֹהִים הוּא גַּם בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס וְגַם מְחוּצָה לוֹ, אֵין מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ, הוּא הַמָּקוֹם בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים נִפְגָּשִׁים.

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת וִיטְגֶנְשְׁטֵיְן –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לְמִטְּרִיקְס?
עָנָה לוֹ וִיטְגֶנְשְׁטֵיְן –
אֱלֹהִים הוּא מִשְׂחַק-שָׂפָה שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בַּמֶּטְרִיקְס. אִם יֵשׁ אֱלֹהִים מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס אֵין לָנוּ שׁוּם מֻשָּׂג עָלָיו. גַּם הַמִּלָּה 'מֶטְרִיקְס' נוֹצְרָה בְּמֶטְרִיקְס. לְמַעֲשֶׂה, לֹא בָּרוּר אִם בִּכְלָל נוּכַל לָצֵאת מֵהַמֶּטְרִיקְס אֵי פַּעַם.

כְּשֶׁיָּרִימוּשָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת מַרְקְס –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ מַרְקְס –
אֵין אֱלֹהִים. הַמֶּטְרִיקְס הוּא הַשִּׁיטָה הַכַּלְכָּלִית הַמְּשַׁעְבֶּדֶת אֶת הָאֲנָשִׁים. הַיְּצִיאָה מִמֶּנּוּ תִּהְיֶה כְּשֶׁיָּרִימוּ אֶת נֵס הַמֶּרֶד.

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת פְרוֹיִד –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ פְרוֹיִד –
אֵין אֱלֹהִים, אֶלָּא רַק הַתְּחוּשׁוֹת וְהַיְּצָרִים שֶׁלָּךְ, וְהֵם-הֵם הַמֶּטְרִיקְס שֶׁלָּךְ. אֵין לְךָ אֶפְשָׁרוּת לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אֶלָּא לְכָל הַיּוֹתֵר לִחְיוֹת בּוֹ בְּאֻמְלָלוּת נִסְבֶּלֶת.

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת יֵשׁוּעַ –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ –
הָעוֹלָם הַזֶּה נִשְׁלָט עַל-יְדֵי הַשָּׂטָן, אֲבָל אִם תַּאֲמִינוּ בִּי וּבְשׁוֹלְחִי, וּתְפַנּוּ אֶת לִבְּכֶם לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, אָז תִּוָּשְׁעוּ.

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת אַיְנְשְׁטֶיְן –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ אַיְנְשְׁטֶיְן –
הַמֶּטְרִיקְס הוּא הַסֵּדֶר הָאֱלֹהִי הַשּׁוֹלֵט בַּכֹּל, הוּא חֻקֵּי הַטֶּבַע. לְמַד אוֹתוֹ, וְאַל תִּשְׁכַּח לִשְׁמֹר עַל אֱנוֹשִׁיּוּתְךָ.

שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת מֹשֶׁה –
יְלַמְּדֵנוּ מוֹרֵנוּ, הַאִם אֱלֹהִים הוּא בְּתוֹךְ הַמֶּטְרִיקְס אוֹ מִחוּץ לַמֶּטְרִיקְס?
עָנָה לוֹ מֹשֶׁה –
מָה זֶה מֶטְרִיקְס? אֵין מִלָּה כְּזוֹ בְּעִבְרִית.

וְהָעֲשִׂירִי עוֹד יַגִּיעַ.

הַיּוֹם יָצָאתִי לַמִּרְפֶּסֶת וְרָאִיתִי
נַעֲרָה דָּתִיָּה נֶחְמָדָה עוֹזֶרֶת לְאָבִיהָ הַזָּקֵן לָלֶכֶת
וּלְיָדָה מְקַפֵּץ אָחִיהָ הַקָּטָן
הִיא אָחֲזָה בְּיָדוֹ, בְּעוֹד הוּא מְדַדֶּה לְאִטּוֹ
וְלֹא פָּחֲדָה מֵהִדָּבְקוּת בַּנְּגִיף אוֹ מִשְּׁמִירַת מֶרְחָק שְׁנֵי מְטָרִים
אָמַרְתִּי – אוֹ, מְעַט טוֹב בְּכָל זֹאת נִשְׁאַר בָּעוֹלָם.
זֶה הַכֹּל.

וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד
הוֹ, כַּמָּה אָיֹם
אָמַר לוֹ: אֵימָתַי אַתִי מַר?
אָמַר לוֹ: הַיּוֹם.
אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר לְךָ: "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ"
וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ.

יוֹשֵׁב מְבֹאָס בְּבִדּוּד
מְנַסֶּה לִמְצֹא קְצָת עִדּוּד
אֵיזוֹ בְּדִיחָה אוֹ חִדּוּד
אֵיזוֹ תְּמוּנָה עִם צִדּוּד.

כָּל הַמַּעֲרָכוֹת בְּשִׂדּוּד
כָּל הַחָכְמוֹת בְּרִדּוּד
כָּל הַמַּכְשִׁירִים בְּקִדּוּד
מָה נִשְׁאַר? כְּמוֹ בַּסֶּרֶט – be dude.

(מתעדכן)

1.

הלכה הרומנטיקה

הָלְכָה הָרוֹמַנְטִיקָה
הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה
אָז לָמָּה עֲדַיִן אֲנִי מְנַסֶּה?
הָלְכָה הָרוֹמַנְטִיקָה
וְאֵין דָּבָר בִּמְקוֹמָהּ
שִׂימִי עַל לִבֵּךְ, הָאֻמָּה.
הָלְכָה הָרוֹמַנְטִיקָה
מֵרֹב הַגְבָּלוֹת
כָּל מְחַזֵּר כָּאן נִקְרָא חֲזִיר יַבָּלוֹת
הָלְכָה הָרוֹמַנְטִיקָה
שֶׁל שִׁיר הַשִּׁירִים
כָּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ הֵם הַשְּׁיָרִים.

2.

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. (מלאכי ג, טז).

פִּתְאוֹם הִתְחַוְּרָה לָנוּ הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל מִפְגַּשׁ פָּנִים אֶל פָּנִים. אֵין לְזֶה תַּחֲלִיף. לֹא הָוָאטְסְאַפּ וְלֹא הַזּוּם וְלֹא כָּל דָּבָר אַחֵר. הֵיכָן תִּקְלֹט אֶת כָּל הַנּוֹכְחוֹת, אֶת כָּל הַמַּצָּב שֶׁשְּׁנַיִם יוֹצְרִים? לֹא בַּזּוּם שֶׁל הַזּוֹמְבִּים! אַף כִּי מָה בְּעֶצֶם נוֹסָף פֹּה? קוֹל וּתְמוּנָה יֵשׁ הֲרֵי גַּם שָׁם, וּמַגָּע הֲרֵי לֹא תָּמִיד נוֹצַר. מִי שֶׁיִּפְתֹּר תַּעֲלוּמָה זוֹ יִזְכֶּה בִּפְרָס מְיֻחָד מְאוֹד.

אֲנִי חַגַּי וַאֲנִי מִזְדַּהֶה עִם עֲרָכִים הַמַּתְחִילִים בָּאוֹת חֵי"ת:
חַיִּים
חֵרוּת
חֹפֶשׁ
חֲבִיבוֹת
חֲבֵרוֹת
חִידָתִיּוֹת
חֹם
חֵן
חֶמְלָה
חֶסֶד
חֲשִׁיבָה
חַגִּים.

וּמָה שִׁמְכֶם?

הערה: בדיוק קורא בשיר השירים – "שמן תורק שמך", וזה נאמר על שלמה. מעולם לא חשבתי על זה קודם, אבל אולי משמעות הדברים ש'שלמה' ו'שמן תורק' מתחילים באותה האות, שי"ן.

וכן – "כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן בימיו".

הערה – איך לא כתבתי חוכמה.

וכן בקהלת נאמר 'טוב שם משמן טוב', טובה החוכמה והמוניטין של שלמה בזקנתו מקסמו בנעוריו, גם שם מתחיל בשי-'ן.

עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק

מַעֲשֵׂה שָׂטָן הַמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ
וְעַתָּה אוֹסֵר לְחַבֵּק
לִבּוֹתֵנוּ דְּווּיִים וְכַלּוֹת עֵינֵינוּ
כַּמָּה בִּרְצוֹנֵנוּ לְהִדָּבֵק
אֲבָל כֹּה פּוֹחֲדִים מֵהַוִּירוּס
וְנִלְחָמִים בּוֹ בְּכָל דֶּרֶךְ
אַךְ שֶׁמָּא נִצְחוֹנֵנוּ הוּא נִצְחוֹן פִּירוּס
עִם תּוֹצָאָה, אַךְ בְּלִי עֵרֶךְ.
יוֹם יָבוֹא, בְּקָרוֹב, וְשׁוּב נִפָּגֵשׁ
אוֹ-אָז כַּמָּה נִתְחַבֵּק
אָז נִצְחַק, וְנִדְמַע, נִתְלַהֵב, נִתְרַגֵּשׁ
וְנֶחְדַּל מִלְּהֵאָבֵק.

1.

יֵשׁ דְּבָרִים.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַפֶּה נוֹצֵר
וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַלֵּב לֹא מְגַלֶּה לַפֵּה, לַמַּחֲשָׁבָה,
לִבָּא לְפֻמָּא לֹא גָּלְיָא,
כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת רַבָּה.
פְרוֹיִד, מָה תִּתְהַלַּל? אֶת רַעְיוֹן הַלֹּא-מוּדָע הַמַּהְפְּכָנִי שֶׁלְּךָ לֹא רַק שֶׁהָגָה מְפֹרָשׁוֹת נִיטְשָׁה לְפָנֶיךָ, אֶלָּא שֶׁהוּא נָהֲגָה אַף הַרְבֵּה קֹדֶם לָכֵן, נִרְאֶה לִי.
וְאוּלָם, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאַף לַלֵּב לֹא מִתְגַּלִּים, יֵשׁ דְּבָרִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ, בְּחִינַת אוֹר הַמַּקִּיף, עָלָיו מְדַבְּרִים הַמְּקֻבָּלִים, הַנִּפְרָד מֵהָאוֹר הַפְּנִימִי, וְהָאֱמֶת הָאִישִׁית, אִם תִּרְצוּ.
אָז אִם אֵינִי מֵחָדָשׁ כָּאן דָּבָר, מַדּוּעַ אֲנִי כּוֹתֵב זֹאת? אֵין סִבָּה מְיֻחֶדֶת. יֵשׁ דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּבַמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ.

2.

חזון מונפץ
(אַמְבּוּלַנְס = שֶׁגֶּר-פֶּגֶר – דָּוִד אֲבִידָן).

בְּכָל מָקוֹם רַב הַפֶּגֶר
הִשְׁלִיךְ הָס
חָלְפוּ יְמֵי הַשִּׂמְחָה וְהַזֶּמֶּר
וְאֵין חָס
בְּכָל מָקוֹם מוּשָׂם סֶגֶר
וְאֵין נָס
אֵין מִי שֶׁיַּחְגֹּר חֶגֶר
וְיִשְׁלֹף אַס
וְתֵכֶף נִגְמַר הָאֶגֶר
וְאֵין טָס
יֵשׁ שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְבֶגֶּר
וּלְקוֹל בָּס
וְיֵשׁ שֶׁמְּקֹנֵּן בָּהֶם הַדֶּגֶר
וְאֹכֵל כַּסַּס
וְיֵשׁ שֶׁמַּגִּיעִים לְתֶגֶּר
וּלִיבָּם גַּס
מָתַי כְּבָר נַגִּיעַ לְמֶגֶּר
אוֹ נַשִׂים פַּס?

3.

זֶה רַק אֲנִי וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּי
זֶה רַק אֲנִי וְהַמַּחְשְׁבוֹן שֶׁלִּי
הַי, אַתָּה, הָרָם עֵינַיִךְ מֵהַמַּכְשִׁיר
הִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל אֲנָשִׁים.