כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיְתָה לִי מַחְשָׁבָה שֶׁאוּלַי לְכָל אָדָם יֵשׁ סַךְ מִלִּים שֶׁמֻּקְצָב לוֹ לְיוֹם, וְלָכֵן כְּדַאי לַחֲסֹךְ בַּמִּלִּים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר גַּם אַחַר-כָּךְ.
כֵּן, כְּמוֹ אֵצֶל עַגְנוֹן.
הַיּוֹם, כְּשֶׁאֲנִי מְבֻגָּר, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַרְבֵּה מַחְשָׁבוֹת הֶבֶל עָבְרוּ לִי בַּיַּלְדוּת, אֲבָל בַּנְּקֻדָּה הַזּוֹ אוּלַי צָדַקְתִּי, כִּי עֹדֶף מִלִּים וּמַחְשָׁבוֹת לְבַסּוֹף מַתְחִיל לְהָעִיק, תְּחִלָּה – עַל סוֹבְבֶיךָ, וּלְבַסּוֹף – גַּם עַלֶיךָ עַצְמְךָ.
וְהוּא שֶׁאָמַר הֶחָכָם בָּאָדָם –
וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.
שירים - חגי הופר 