רָחֵל הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינָם
הִיא בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן הַמְּבַכָּה עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי
הִיא הַשְּׁכִינָה.
מָה עוֹשָׂה הַשְּׁכִינָה? מְבַכָּה.
עַל כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁנִּקְרָא לָהּ חֶמְלָה.
כִּי מָה עוֹד נוֹתַר לַעֲשׂוֹת בּוֹ בְּעוֹלָמֵנוּ הַמְּיֻסָּר חוּץ מֵאֲשֶׁר לַחֲמֹל עָלָיו?

קֹהֶלֶת בְּ21: "כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה"

קֹהֶלֶת דְּ4: "וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ"

רָאִיתִי זַמָּרִים וְנַגָּנִים מֻכְשָׁרִים כְּשֵׁד מְנַגְּנִים בְּבָאָרִים אֲפֵלִים.
קָאִיתִי סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים מְיֻמָּנִים וּמְצֻיָּנִים מוֹכְרִים עֳתָקִים סְפוּרִים מְסִפְרֵיהֶם.
רָאִיתִי כּוֹכְבֵי תַּחֲרוּיוֹת זֶמֶר טֵלֵוִיזְיוֹנִיּוֹת נִרְגָּשִׁים נִשְׁכָּחִים יוֹם לְאַחַר יְרִידַת הַתָּכְנִית.
רָאִיתִי פְּרוֹפֵסוֹרִים רְצִינִיִּים וַעֲמֻקִּים שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מִתְעַנְיֵן בְּמֶחְקְרֵיהֶם.

אֲבָל כֻּלָּנוּ קוֹפְצִים לִצְלִילֵי שִׁיר הַפּוֹפּ הַשִּׁגְרָתִי כָּל-כָּךְ הַזֶּה.
אֲבָל כֻּלָּנוּ קוֹפְצִים לִצְלִילֵי שִׁיר הַפּוֹפּ הַשִּׁגְרָתִי כָּל-כָּךְ הַזֶּה.
קְפִיץ קְפִיץ קְפוֹץ.

אָז לְמָּה לְהִתְאַמֵּץ?

אֲנִי שְׂמָאלָנִי לֹא בִּגְלַל שֶׁזּוֹ דַּעְתִּי
אֶלָּא שֶׁזֶּהוּ הַחִשּׁוּב הַמָּתֵמָטִי
אִם תִּרְצוּ, אֲפָרֵט אֶת שִׁיטָתִי
וְתוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַתֵּאוּר הַסְכְּמָטִי.
אֵינֶנִּי עוֹסֵק בָּעֲרָכִים וּמוּסָר
אֶלָּא בְּפִתְרוֹן מִשְׁוָאוֹת
אוֹתִי מְעַנְיֵן הַהִגָּיוֹן הַקַּר
כֵּיצַד נִתָּן פֹּה לִחְיוֹת.

מַהִי דַּעְתִּי הַפּוֹלִיטִית?
שֶׁצָּרִיךְ לַעֲזֹר לְמִסְכֵּנִים. לָעַרְבִים הַמִּסְכֵּנִים וְלַעֲנִיִּים הַמְּסַכְּנִים. זֶה הַכֹּל.
זֶה הֵן עֵרֶךְ יְהוּדִי מְאוֹד, וְהֵן, כְּמִמּוּשׁ זְכוּיוֹת אָדָם, עֵרֶךְ אוּנִיבֶרְסָלִי.

מַהִי דַּעְתִּי הַפּוֹלִיטִית?
שֶׁאָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר מֵאֲדָמָה, וְשֶׁאֲדָמָה לֹא שָׁוָה אֶת הַדָּם. זֶה הַכֹּל.

מַהִי דַּעְתִּי הַפּוֹלִיטִית?
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. זֶה הַכֹּל.

בּוּשָׁה וּכְלִמָּה! אֵיךְ הִגַּעְנוּ לְמַצָּב כָּזֶה? אָנָה נִשָּׂא אֶת חֶרְפָּתֵנוּ?
פָּשׁוּט בִּזָּיוֹן אֶחָד גָּדוֹל. אֵיזוֹ חֻצְפָּה יֵשׁ לַאֲנָשִׁים.
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת. בְּדוֹרֵנוּ מִי הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁכָּךְ יָכוֹל לִקְרוֹת?
אֵיךְ הוּא מֵעֵז לוֹמַר דָּבָר כָּזֶה? מֵבִיךְ וּמַכְעִיס עַד בְּלִי דַּי.
עַל דָּבָר שֶׁכְּזֶה אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר לְסֵדֶר הַיּוֹם!

– לְשִׁמּוּשׁ בְּכָל יוֹם.

אַל תִּשְׁאַף לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר
אֶלָּא לְהַחֲזִיק בַּמּוּסָר וּבְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר
זְכוֹר אֶת כָּל הַמְּעֻנִּים וְהַסּוֹבְלִים
אֵיךְ תִּהְיֶה מְאֻשָּׁר כְּשֶׁהֵם בִּכְבָלִים?
לָמָּה לְנַקֵּר לָהֶם אֶת הָעֵינַיִם?
עֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לַגְּאֻלָּה, לִירוּשָׁלַיִם.
לָכֵן שְׂמַח בְּחֶלְקֵךָ אַךְ אַל תִּשְׁכַּח אֶת הָאֲחֵרִים
לֹא, עֲדַיִן אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיְתָה לִי מַחְשָׁבָה שֶׁאוּלַי לְכָל אָדָם יֵשׁ סַךְ מִלִּים שֶׁמֻּקְצָב לוֹ לְיוֹם, וְלָכֵן כְּדַאי לַחֲסֹךְ בַּמִּלִּים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר גַּם אַחַר-כָּךְ.

כֵּן, כְּמוֹ אֵצֶל עַגְנוֹן.
הַיּוֹם, כְּשֶׁאֲנִי מְבֻגָּר, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַרְבֵּה מַחְשָׁבוֹת הֶבֶל עָבְרוּ לִי בַּיַּלְדוּת, אֲבָל בַּנְּקֻדָּה הַזּוֹ אוּלַי צָדַקְתִּי, כִּי עֹדֶף מִלִּים וּמַחְשָׁבוֹת לְבַסּוֹף מַתְחִיל לְהָעִיק, תְּחִלָּה – עַל סוֹבְבֶיךָ, וּלְבַסּוֹף – גַּם עַלֶיךָ עַצְמְךָ.
וְהוּא שֶׁאָמַר הֶחָכָם בָּאָדָם –
וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.