גַּם אֲנִי כִּבְשָׂה פּוֹעָה בָּאָחוּ
אַף כִּי רָחַקְתִּי מֵהָעֶדֶר.
גַּם אֲנִי לוֹחֵךְ אֶת הָעֵשֶׂב
וְכָלוּא מֵאֲחוֹרֵי גֶּדֶר.
גַּם אֲנִי מְחַכֶּה לְיוֹם הַגֵּז
וּבֵינְתַיִם מְגָדֵל צֶמֶר
גַּם אֲנִי מְהֻפְּנָט מֵחֲלִיל הָרוֹעִים
וּפוֹצֵחַ בְּשִׁירִים וָזֶמֶר.

הַמְשִׁיכוּ לִפְעוֹת, רֵעוֹתַי הַכְּבָשִׂים
הַמְשִׁיכוּ לִלְחֹךְ עֵשֶׂב
וְהַקְשֵׁבְנָה מְהֻפְּנָטוֹת לַחֲלִיל הָרוֹעִים
הַקְשֵׁבְנָה בְּרֹב קֶשֶׁב.

מִסָּבִיב לַסֵּפֶר הַמְּקֻדָּשׁ הַכְּלָבִים נוֹבְחִים
וְלֹא יִתְּנוּ לָגֶשֶׁת
בִּקֹּרֶת לֹא יִשְׁמְעוּ אֶלָּא רַק שְׁבָחִים
כִּי כָּאן כָּל אוֹת מְקֻדֶּשֶׁת
אַךְ הַסֵּפֶר עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ חַיִּים חֲדָשִׁים
וְרוּחַ מִתְחַדֶּשֶׁת
כַּמָּה אֶפְשָׁר לָדוּשׁ בְּאוֹתָם דְּבָרִים נְדוֹשִׁים
וּבְאוֹתָהּ אֲרֶשֶׁת?