שִׁיר רוֹעִים

גַּם אֲנִי כִּבְשָׂה פּוֹעָה בָּאָחוּ
אַף כִּי רָחַקְתִּי מֵהָעֶדֶר.
גַּם אֲנִי לוֹחֵךְ אֶת הָעֵשֶׂב
וְכָלוּא מֵאֲחוֹרֵי גֶּדֶר.
גַּם אֲנִי מְחַכֶּה לְיוֹם הַגֵּז
וּבֵינְתַיִם מְגָדֵל צֶמֶר
גַּם אֲנִי מְהֻפְּנָט מֵחֲלִיל הָרוֹעִים
וּפוֹצֵחַ בְּשִׁירִים וָזֶמֶר.

הַמְשִׁיכוּ לִפְעוֹת, רֵעוֹתַי הַכְּבָשִׂים
הַמְשִׁיכוּ לִלְחֹךְ עֵשֶׂב
וְהַקְשֵׁבְנָה מְהֻפְּנָטוֹת לַחֲלִיל הָרוֹעִים
הַקְשֵׁבְנָה בְּרֹב קֶשֶׁב.