גְּלִידָה!

פַּעַם כָּתַבְתִּי שִׁיר שֶׁהִתְחִיל בַּמִּלִּים –
גְּלִידָה! גְּלִידָה! צָעַק הַיֶּלֶד,
הוּא לֹא רָצָה גְּלִידָה, הוּא רָצָה לִצְעֹק.
לְיָמִים הִתְבָּרֵר לִי שֶׁזֶּה בְּדִיּוּק הָאִוּוּי לְפִי לָאקָאן,
כְּלוֹמַר – הַתְּבִיעָה לְאַהֲבָה וּלְמִלּוּי הֶחָסֵר הַמַּהוּתִי, מֵעֵבֶר לַצֹּרֶךְ הַמַּמָּשִׁי.
כֵּן, רַק שֶׁאֶצְלִי הָיָה גַּם מִשְׂחַק מִלִּים.