'הָאֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת' – אֲנָשִׁים הִתְחִילוּ לוֹמַר כָּךְ.
'הָאֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב'
'הָאֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא עָשָׂה זֹאת'.

לִכְאוֹרָה, כְּפִילוּת מְיֻתֶּרֶת, אֲבָל בְּעֶצֶם –
כַּנִּרְאֶה שֶׁהָאֱמֶת לְבַד לֹא מַסְפִּיקָה,
כַּנִּרְאֶה אֲנָשִׁים רוֹצִים לִמְצֹא אֶת הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית שֶׁבָּאֱמֶת, הָאֱמֶת שֶׁבָּאֱמֶת, נְקִיָּה מִכָּל סְיָגִים מְיֻתָּרִים.

אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ.
וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. אבות ד, כ.

עַל נְיָר חָדָשׁ – זוֹ תּוֹרַת מֹשֶׁה
וְעַל נְיָר מָחוּק – זוֹ חָכְמָה יְוָנִית.

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלָּמַד וְעָלָה בְּמַעֲלוֹת הַחָכְמָה, וְסִפְרֵי מִינִים הָיוּ נוֹשְׁרִים מֵחֵיקוֹ, תָּמִיד נִשְׁאֲרָה לוֹ אוֹתָהּ 'גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא', אוֹתָם פְּסוּקִים וּמִימְרוֹת אוֹתָם שִׁנֵּן בְּיַלְדוּתוֹ.

בַּיּוֹם הָיָה הוֹגֶה בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁל אַפְּלָטוֹן וְאַרִיסְטוֹ, וּבַלַּיְלָה הָיָה חוֹלֵם וּמְמַלְמֵל בַּחֲלוֹמוֹ – 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא'.

אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר (לָהּ), עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן
אבות ב, ו.

מְבַקֵּר הַסִּפְרוּת דָּקַר וְנִדְקַר
מִי יִדְקֹר אֶת דּוֹקְרוֹ?
אֲבָל רֶגַע, הַדּוֹקֵר אֶת הַדּוֹקֵר פָּטוּר, לֹא?
פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, לֹא מֵהַדִּין עַצְמוֹ!
אֶלָּא שֶׁאָמַן בְּאָמָּנוּתוֹ יוֹדֵעַ
וְלָכֵן הוּא חוֹמֵק מִן הַפּוֹגֵעַ.
וַאֲנִי בְּתוֹךְ כָּל סַיִף-הַחֲרָבוֹת הַזֶּה
נוֹטֵל סֵפֶר וְקוֹרֵא.

מחזור שירים פילוסופי מהיידגר ללוינס.

הָאֱמֶת הַיְּסוֹדִית בְּיוֹתֵר
(בעקבות היידגר)

א.
הָאֱמֶת אֵינָהּ פּוֹפּוּלָרִית
וּמָה שֶׁפּוֹפּוּלָרִי אֵינוֹ אֱמֶת
וְהָאֱמֶת הַיְּסוֹדִית בְּיוֹתֵר הִיא
שֶׁבֶּעָתִיד הַלֹּא רָחוֹק תִּהְיֶה מֵת.
וַדַּאי, כֻּלָּם יוֹדְעִים זֹאת
אַךְ מִי עִם עֻבְדָּה זוֹ מִתְעַמֵּת?
אָדָם שֶׁיְּנַסֶּה לְעַכֵּל זֹאת
יִקְפָּא עַל מְקוֹמוֹ וְיִצְטַמֵּת.
אָז מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חַיֵּינוּ?
וְהָאִם אוֹתָם בִּכְלָל נִתָּן לְכַמֵּת?
וּמָה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּיֹפִי עוֹרֵנוּ,
אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא מִתְקַמֵּט?
וּמָה הַתּוֹעֶלֶת בַּמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבְּרֹאשֵׁנוּ
אִם בַּסִּיּוּם אַתָּה אוֹתוֹ שׁוֹמֵט?
כִּי הָאֱמֶת הַיְּסוֹדִית בְּיוֹתֵר הִיא
שֶׁבֶּעָתִיד הַלֹּא רָחוֹק תִּהְיֶה מֵת.

ב.
הָאֱמֶת הַיְּסוֹדִית בְּיוֹתֵר – רֵבִיזְיָה
וְאוּלַי – אֱמֶת הִיא אַ-מֵת, לֹא מֵת, מָה שֶׁחַי. אֱלֹהִים הוּא אֱלֹהִים חַי וֶאֱלֹהִים אֱמֶת, מַשְׁמָע שֶׁזֶּה אוֹתוֹ הַדָּבָר. מָה שֶׁפּוֹפּוּלָרִי כַּנִּרְאֶה הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת עַל מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי וְחַי מְאוֹד, לֹא סְתָם הוּא מַצְלִיחַ. כָּל עוֹד אָנוּ בַּחַיִּים, עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בַּחַיִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם אַחֲרֵי הַמָּוֶת יֵשׁ חַיִּים.
– כֵּן, אֲבָל כָּל זֶה מְסֻרְבָּל וְלֹא מְחֹרָז, לָכֵן אֵין סִכּוּי שֶׁיִּתְפֹּס.

תָּו אֱלֹהִי
(בעקבות לוינס)

1.
הֵיכָן תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ?
הֵיכָן תִּמְצָא מַשְׁמָעוּת, חֶמְלָה, חֶסֶד, סִפּוּק, רֶגֶשׁ, מַחְשָׁבָה, חוֹבָה, רְשׁוּת?
הֵיכָן תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ בְּהִשְׁתַּקְּפוּת?
בִּפְנֵי רֵעֲךָ, בִּפְנֵי זוּלָתְךָ, שָׁם תִּמְצָא אֶת כָּל הַמַּטְמוֹנִים הָאֵלֶּה.
רֵעֲךָ יָכוֹל לִהְיוֹת טִפֵּשׁ אוֹ חָכָם, צַדִּיק אוֹ לֹא כָּל-כָּךְ צַדִּיק, יָפֶה אוֹ מְכֹעָר,
אַךְ תָּמִיד מְסֻמָּן בּוֹ תָּו, תָּו אֱלֹהִי, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַבְחִין בּוֹ כִּי גַּם בְּךָ הוּא.
וּמִכָּל הַתָּוִים הָאֵלֶּה יַחַד מִתְגַּבֶּשֶׁת מַנְגִּינָה.

2.
תָּו אֱלֹהֵי – הֶמְשֵׁךְ
לְכָל אֶחָד יֵשׁ תָּו אֱלֹהִי. הַאִם גַּם לָרָשָׁע?
הָרָשָׁע הוּא תָּו צוֹרֵם בִּמְיֻחָד, אֵין הוּא מִשְׁתַּלֵּב בְּשׁוּם הַרְמוֹנְיָה, וְאֵינְךָ חַיָּב לְצָרֵף אוֹתוֹ לְמַנְגִּינַת חַיֶּיךָ.
עֲדַיִן הוּא תָּו, וּכְמוֹ כָּל תָּו – לוֹ צַו
גַּם לוֹ אֵם וְאָב
גַּם הוּא, אִם תַּכְאִיב לוֹ – יִכְאַב
וַדַּאי גַּם אוֹתוֹ יִהְיֶה מִי שֶׁיֹּאהַב
אֲבָל לְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּמַנְגִּינַת חַיֵּךְ – אֵינְךָ חַיָּב!

לְכָל אֶחָד יֵשׁ תָּו אֱלֹהִי. הַאִם גַּם לָרָשָׁע?
הָרָשָׁע הוּא תָּו צוֹרֵם בִּמְיֻחָד, אֵין הוּא מִשְׁתַּלֵּב בְּשׁוּם הַרְמוֹנְיָה, וְאֵינְךָ חַיָּב לְצָרֵף אוֹתוֹ לְמַנְגִּינַת חַיֶּיךָ.
עֲדַיִן הוּא תָּו, וּכְמוֹ כָּל תָּו – לוֹ צַו
גַּם לוֹ אֵם וְאָב
גַּם הוּא, אִם תַּכְאִיב לוֹ – יִכְאַב
וַדַּאי גַּם אוֹתוֹ יִהְיֶה מִי שֶׁיֹּאהַב
אֲבָל לְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּמַנְגִּינַת חַיֵּךְ – אֵינְךָ חַיָּב!

הֵיכָן תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ?
הֵיכָן תִּמְצָא מַשְׁמָעוּת, חֶמְלָה, חֶסֶד, סִפּוּק, רֶגֶשׁ, מַחְשָׁבָה, חוֹבָה, רְשׁוּת?
הֵיכָן תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ בְּהִשְׁתַּקְּפוּת?
בִּפְנֵי רֵעֲךָ, בִּפְנֵי זוּלָתְךָ, שָׁם תִּמְצָא אֶת כָּל הַמַּטְמוֹנִים הָאֵלֶּה.
רֵעֲךָ יָכוֹל לִהְיוֹת טִפֵּשׁ אוֹ חָכָם, צַדִּיק אוֹ לֹא כָּל-כָּךְ צַדִּיק, יָפֶה אוֹ מְכֹעָר,
אַךְ תָּמִיד מְסֻמָּן בּוֹ תָּו, תָּו אֱלֹהִי, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַבְחִין בּוֹ כִּי גַּם בְּךָ הוּא.
וּמִכָּל הַתָּוִים הָאֵלֶּה יַחַד מִתְגַּבֶּשֶׁת מַנְגִּינָה.

וְאוּלַי – אֱמֶת הִיא אַ-מֵת, לֹא מֵת, מָה שֶׁחַי. אֱלֹהִים הוּא אֱלֹהִים חַי וֶאֱלֹהִים אֱמֶת, מַשְׁמָע שֶׁזֶּה אוֹתוֹ הַדָּבָר. מָה שֶׁפּוֹפּוּלָרִי כַּנִּרְאֶה הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת עַל מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי וְחַי מְאוֹד, לֹא סְתָם הוּא מַצְלִיחַ. כָּל עוֹד אָנוּ בַּחַיִּים, עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בַּחַיִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם אַחֲרֵי הַמָּוֶת יֵשׁ חַיִּים.
– כֵּן, אֲבָל כָּל זֶה מְסֻרְבָּל וְלֹא מְחֹרָז, לָכֵן אֵין סִכּוּי שֶׁיִּתְפֹּס.

הָאֱמֶת אֵינָהּ פּוֹפּוּלָרִית
וּמָה שֶׁפּוֹפּוּלָרִי אֵינוֹ אֱמֶת
וְהָאֱמֶת הַיְּסוֹדִית בְּיוֹתֵר הִיא
שֶׁבֶּעָתִיד הַלֹּא רָחוֹק תִּהְיֶה מֵת.
וַדַּאי, כֻּלָּם יוֹדְעִים זֹאת
אַךְ מִי עִם עֻבְדָּה זוֹ מִתְעַמֵּת?
אָדָם שֶׁיְּנַסֶּה לְעַכֵּל זֹאת
יִקְפָּא עַל מְקוֹמוֹ וְיִצְטַמֵּת.
אָז מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חַיֵּינוּ?
וְהָאִם אוֹתָם בִּכְלָל נִתָּן לְכַמֵּת?
וּמָה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּיֹפִי עוֹרֵנוּ,
אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא מִתְקַמֵּט?
וּמָה הַתּוֹעֶלֶת בַּמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבְּרֹאשֵׁנוּ
אִם בַּסִּיּוּם אַתָּה אוֹתוֹ שׁוֹמֵט?
כִּי הָאֱמֶת הַיְּסוֹדִית בְּיוֹתֵר הִיא
שֶׁבֶּעָתִיד הַלֹּא רָחוֹק תִּהְיֶה מֵת.

אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי
אֲבָל מָצָאתִי
וּבְנִגּוּד לְבַעַל קֹהֶלֶת – בְּתוֹכָם מָצָאתִי גַּם נָשִׁים.
אֵלֶּה הֵם אַנְשֵׁי הָאַלְפִּיּוֹן הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי.

הַטּוֹב וְהָאֵיכוּתִי מִתְחַבֵּא כְּמַחַט בַּעֲרֵמַת שַׁחַת
אֲבָל הוּא שָׁם, וְאֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתוֹ
בִּמְיֻחָד אִם יֵשׁ לְךָ מַגְנֵט.

הוֹ הַחֲכָמִים בְּעֵינַי עַצְמָם
הוֹ הַמִּתְנַשְּׂאִים
הוֹ הַמִּתְחַכְּמִים יֶתֶר עַל הַמִּדָּה
הוֹ הַמַּגְבִּיהִים אֶת אַפָּם
הוֹ הַסְּגוּרִים בִּקְלִיקוֹת הַמְּקֹרָבִים שֶׁלָּהֶם
וּמְגָרְדִים זֶה אֶת גַּב זֶה
וְאוֹטְמִים אֶת אָזְנָם לְכָל דָּבָר שֶׁל טַעַם הֶעָשׂוּי לְעַרְעֵר עַל מַעֲמָדָם
– הַבּוּז לָכֶם!