(שיר שכתבתי בגיל 15 בערך ואני משחזר מהזיכרון).
גַּם אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד וְהָעוֹלָם נִרְאָה לְלֹא כָּחָל וְשָׂרָק
שָׁתִיתִי מִבּוֹר הַמַּיִם, בְּאֵין צָמָא אֵין סֵבֶל.
גַּם אֲנִי הִתְבַּגַּרְתִּי, וְאֶל הַבּוֹר אֵיךְ לֹא אִירַק?
כִּי גִּלִּיתִי שֶׁעַל רִגְעֵי הָאֹשֶׁר גּוֹבְרִים הַיָּגוֹן וְהָאֵבֶל.
גַּם אֲנִי נִהְיֵיתִי אִישׁ וְהִשְׁלַמְתִּי עִם כָּל מַכְאוֹבַי
עוֹד מֵהַמַּיִם הַמֻּרְעָלִים מְלוֹא לוֹגְמַי לְלִבִּי הָרָוֶה.
גַּם אֲנִי הִזְדַּקַּנְתִּי וּבְּעוֹדִי שׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי
אוּכַל בְּבִטְחָה לְהַגִּיד – זֶה לֹא הָיָה שָׁוֶה!