לַיְבְּנִיץ וּ-ווֹלְטֶר

לַיְבְּנִיץ טָעַן שֶׁעוֹלָמֵנוּ הוּא הַטּוֹב שֶׁבְּעוֹלָמוֹת הָאֶפְשָׁרִיִּים וּ-ווֹלְטֶר כְּבָר צָחַק עָלָיו כַּהֹגֶן. אֲבָל צָרִיךְ לָשִׂים לֵב גַּם לְטִעוּן הַמִּשְׁנֶה – לֶאֱלֹהִים יֵשׁ תָּכְנִית נִסְתֶּרֶת, שֶׁאֵין לָנוּ הַכֵּלִים לָרֶדֶת לְחִקְרָה. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, זוֹ הַתִּקְוָה, הָרַעַל הָאַחֲרוֹן וְהֶחָזָק בְּיוֹתֵר שֶׁהוּשַׁם בְּתֵבָתָהּ שֶׁל פַּנְדּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת – אֵין רָעִיל מִמֶּנּוּ.
הִנֵּה, לְמָשָׁל, הַשּׁוֹאָה. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה הָיָה צַעַד הֶכְרֵחִי לִקְרַאת הֲקָמַת הַמְּדִינָה. אַךְ מָה כָּל-כָּךְ הֶכְרֵחִי בַּצַּעַד הַזֶּה? הַאִם לְהַזְהִיר אֶת הַיְּהוּדִים מִפְּנֵי הַגָּלוּת? רֹב הַיְּהוּדִים הֲרֵי עֲדַיִן בַּגָּלוּת!
כָּךְ גַּם קַיָּמִים בָּעוֹלָם סוֹבְלִים רַבִּים, שֶׁאֵין לָהֶם מַסְפִּיק סִבּוֹת בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת, אַךְ גַּם לֹא בִּכְדֵי לָמוּת, וְכָךְ הֵם שְׁרוּיִים בְּלִימְבּוֹ כּוֹאֵב – מָה טוֹב בָּזֶה?
אֵין שׁוּם תָּכְנִית גְּדוֹלָה. עָלֵינוּ לִיצֹר אֶת מְצִיאוּת חַיֵּינוּ בְּעַצְמֵנוּ. עָלֵינוּ לְטַפֵּחַ אֶת הַגַּן שֶׁלָּנוּ, אָכֵן, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּסּוֹף 'קַנְדִיד'. קַנְדִיד'? Indeed