אַנְסֶלְם הַקָּדוֹשׁ אָמַר

אַנְסֶלְם הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁאֱלֹהִים מֻשְׁלָם וְלָכֵן חַיָּב לִהְיוֹת קַיָּם, כִּי אִם אֵינוֹ מֵכִיל קִיּוּם אֲזַי אֵינוֹ מֻשְׁלָם.
וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה חַיָּב לִהְיוֹת מֻשְׁלָם, כִּי זֶה הַשִּׁיר שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב עַכְשָׁו, וּמָה יֵשׁ לָנוּ טוֹב יוֹתֵר מֵהָרֶגַע הַזֶּה?
אֲבָל לְמַעֲשֶׂה, מִמֶּרְחַק הַזְּמַן תָּמִיד הַשִּׁירִים שֶׁלִּי נִרְאִים לִי לֹא טוֹבִים מַסְפִּיק וּוַדַּאי שֶׁלֹּא מֻשְׁלָמִים.
אֵינִי כּוֹתֵב לַנֶּצַח. מֵמַד הַזְּמַן אוֹכֵל וּמְכַלֶּה הַכֹּל. גַּם הַהִיסְטוֹרְיָה, הַכְּלָלִית וְהָאִישִׁית, חוֹזֶרֶת. אֲנִי כּוֹתֵב לָרֶגַע, וַעֲבוּר הָרֶגַע. כְּדֵי לְהֵרָגַע.
רַק אֱלֹהִים הוּא מֵעַל לִזְמַן.