כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:
אבות ו, ד.
הֲכִי טוֹב לִהְיוֹת עָנִי
וְלֹא לִקְנוֹת כָּל דָּבָר שֶׁמִּישֶׁהוּ מוֹכֵר
הֲכִי טוֹב לִהְיוֹת אֲנִי
וְלֹא לִשְׁאֹף לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר
זוֹ הַחָכְמָה הָעַתִיקָה
וְהִיא תְּקֵפָה גַּם לַזְּמַן הַזֶּה
פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל
וְלֹא לִהְיוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת הוֹזֶה.
אֲבָל עֲדַיִן נֶחְמָד אִם לַפְּרוּסָה יֵשׁ מִמְרָח
וְשֶׁאַתָּה יָשֵׁן עַל מִזְרָן רַךְ
הַדְּרִישׁוֹת לֹא מֻגְזָמוֹת אַךְ כַּמָּה בְּכָל זֹאת יֵשׁ:
מָזוֹן, מָעוֹן, מַלְבּוּשׁ, מוֹרֶה וּמְרַפֵּא – רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ.
שירים - חגי הופר 