נֹחַ – שירבוט זריז מתפתח מתלקח

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה – בראשית ה, כט.

מָה יְנַחֲמֶנּוּ מִסֵּבֶל יָמֵינוּ?
מָה יְנַחֲמֶנּוּ מֵהֶבֶל חַיֵּינוּ?
הַאִם הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה?
בְּמִדָּה מוּעָטָה וְיוֹתֵר כִּבְדִיחָה.
הַאִם בַּסְּפָרִים נִמְצָא נֶחָמָה?
זֶה אֶפְשָׁרִי, אַךְ כָּל זֶה בִּשְׁבִיל מָה?
וְאוּלַי בַּזּוּגִיּוּת נִמְצָא מָזוֹר?
כָּךְ נִשָׁעֵן זֶה עַל זֶה וּלְזֶה לְזֶה נַעֲזֹר.
לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ
אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ בֵּין כֹּה וָכֹה
כָּךְ שָׁר זַךְ, הַמְּשׁוֹרֵר הַבּוֹדֵד
שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא הִצְלִיחַ אֶת רוּחוֹ לְעוֹדֵד.
אָז אוּלַי פָּשׁוּט הַיְּדִידוּת הִיא הַמּוֹצָא?
אִישׁ לְרֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק
אַךְ כְּבָר אַמְרוּ חֲכָמֵינוּ – הָאַחִים שׂוֹנְאִים
רְאוּ מָה שֶׁעָשׂוּ לְיוֹסֵף, לֹא נָעִים.
אִם כָּךְ, חֲבֵרִים, נוֹתַר הַמּוֹצָא הָאַחֲרוֹן
וְהוּא פָּשׁוּט – תְּרוּפוֹת נוֹגְדוֹת דִּכָּאוֹן!

בַּסּוֹף אָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁנֹּחַ
וְלֹא כָּל הַיּוֹם מִכְּאֵבָיו לִגְנֹחַ.