בְּצַלְמֵנוּ – בִּדְּפוּס שֶׁלָּנוּ. כִּדְמוּתֵנוּ – לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל. (רָשִׁ"י).
הַאִם כְּדַאי לְהָבִיא אֶת הַדְּבָרִים לִדְפוּס?
כִּי אִם אָבִיא אֶת הַדְּבָרִים לִדְפוּס, אֶהְיֶה חַיָּב לַעֲשׂוֹת שׁוּב וָשׁוּב אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר, בְּמַחֲזוֹרִיּוּת שִׁגְרָתִית אוֹטוֹמָטִית, אֶהְיֶה חַיָּב לַחֲזֹר עַל הַדְּבָרִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם.
דְּפוּס הוּא כִּכְתֹבֶת קַעֲקַע הַמְּצֻלֶּקֶת עַל בָּשָׂר חַיֶּיךָ.
יֵשׁ בְּכָךְ מִן הַחִיּוּבִי, כִּי כָּךְ הַחַיִּים הוֹפְכִים לְקַלִּים יוֹתֵר וְהַשְּׁחִיקָה קְטַנָּה יוֹתֵר. אַךְ יֵשׁ בְּכָךְ גַּם מִן הַשְּׁלִילִי, כִּי נֶעְדֶּרֶת הַנְּשָׁמָה מֵהַמַּעֲשִׂים.
וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְהָסִיר אֶת הַקַּעֲקוּעִים בְּנִתּוּחַ לֵיְזֵר.
אָז הַאִם כְּדַאי לְהָבִיא אֶת הַדְּבָרִים לִדְפוּס?
שירים - חגי הופר 