יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מֵעֵבֶר לַחֹק.
נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה אֵינוֹ עוֹבֵר עַל שׁוּם הֲלָכָה וּבְכָל זֹאת נִקְרָא נָבָל.
רַמְזוֹר אָדֹם בִּכְבִישׁ מְבֻדָּד כְּשֶׁאֵין מְכוֹנִיּוֹת – לֹא חוֹבָה לְהִשָּׁמַע לוֹ.
בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נֶאֱמַר שֶׁעָלֶיךָ לִהְיוֹת נֶחְמָד לַאֲנָשִׁים, אֲבָל זֶה מֻמְלָץ בְּחֹם.
שִׁירִים לֹא הָיוּ נִכְתָּבִים מֵעוֹלָם אִם רַק הָיִינוּ נִשְׁמָעִים לְחֻקִּים.
אֵין חֻקִּים בָּאַהֲבָה.