הַחֲתוּלִים מְיַלְּלִים וְהַשַּׁיָּרָה עוֹבֶרֶת

הַחֲתוּלִים מְיַלְּלִים
הֵם מֻמְחִים בִּלְהֵעָלֵב
פָּגְעוּ בְּרִגְשׁוֹת הַדָּת הַחֲתוּלִית שֶׁלָּהֶם
פָּגְעוּ בְּרִגְשֵׁי הַעֲרָצָתָם לַמַּנְהִיג הַחֲתוּלִי שֶׁלָּהֶם, שְׁמִיל, חֲתוּל תַּעֲלוּל, שֶׁאוֹהֵב מַגָּפַיִם.
הֵם מוֹחִים, וּמוֹחִים דִּמְעָה –
אֲבָל הַשַּׁיָּרָה עוֹבֶרֶת.
מֵילָא אִם הָיוּ אֵלֶּה חֲתוּלֵי רְחוֹב מֻרְעָבִים
אֲבָל לְמַעֲשֶׂה אֵלּוּ הֵם הַחֲתוּלִים שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם לִשְׁמֹר עַל הַשַּׁמֶּנֶת.