כָּל בַּיִת הוּא תֵּבַת סְקִינֶר גְּדוֹלָה

"כָּל בַּיִת צָרִיךְ מִרְפֶּסֶת" (שם ספר).

א.

כָּל בַּיִת הוּא תֵּבַת סְקִינֶר גְּדוֹלָה,
כְּלוּב שֶׁל זָהָב,
הַיְּחָסִים שֶׁלְּךָ עִם סְבִיבָתְךָ מְבֻסָּסִים עַל הַתְנָיָה
גַּם כְּשֶׁאַתָּה מְאֹהָב.
כְּשֶׁאַתָּה מִתְנַשֵּׁק רָמַת הָאוֹקְסִיטוֹצִין בַּמּוֹחַ עוֹלָה
וּכְשֶׁאַתָּה בְּמִלְחָמָה רָמַת הַטֶּסְטוֹסְטֵרוֹן בַּמּוֹחַ עוֹלָה
הַכֹּל נִתָּן לְכִמּוּת וּמְדִידָה בְּאֶמְצָעִים פְּשׁוּטִים וִיעִילִים
אֵינְךָ אֶלָּא מְכוֹנָה גְּדוֹלָה הַמּוּנַעַת בְּגַלְגַּלִּים.

אֶלָּא אִם כֵּן.

ב.
אֲבָל הָאָנוּס – הוּא אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר
כָּל הַזְּמַן אוֹמְרִים לוֹ מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר
וְאָז צוֹחֲקִים וְאוֹמְרִים – שָׁמַע, כֻּלָּנוּ בְּאוֹתָהּ קַלַּחַת
אֲבָל לֹא נוֹתְנִים לוֹ לָגֶשֶׁת אֶל הַצַּלַּחַת.
לָכֵן, אוֹמֵר אֲנִי, אֵין חֹפֶשׁ בְּלִי שִׁוְיוֹן
אֶלָּא אִם כֵּן כַּוָּנַתְכֶם חֹפֶשׁ לְמֵאִיּוֹן הָעֶלְיוֹן
בָּרֶגַע שֶׁמַּפְלִים בֵּין דָּם וָדָם וְנוֹהֲגִים אֵיפָה וְאֵיפָה
נִטֶּלֶת הַחֵרוּת גַּם שֶׁל הַזְּקוּפִים וְגַם שֶׁל הַהוֹלְכִים בְּקוֹמָה שְׁפוּפָה.