אֲנִי וְדֵעוֹתַי

אֲנִי מְנַסֶּה לְחַנֵּךְ אֶת הַדֵּעוֹת שֶׁלִּי כְּמוֹ יְלָדִים
לְלַמְדָן לָלֶכֶת תָּמִיד בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְלֹא לִסְטוֹת מִמֶּנָּה
אֲבָל לִפְעָמִים אֲנִי וְהַדֵּעוֹת שֶׁלִּי הוֹלְכִים לְכִוּוּנִים מְנֻגָּדִים
אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן, לְהַחֲזִיק בָּהֶן, לְהָגֵן עֲלֵיהֶן
כְּמוֹ יְלָדִים שֶׁעָזְבוּ אֶת הַבַּיִת.