יִגְאָל עָמִיר מְחַיֵּךְ

יִגְאָל עָמִיר מְחַיֵּךְ וְהוּא מַמְשִׁיךְ וּמְחַיֵּךְ.
חִיּוּכוֹ אוֹמֵר – כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, אַתֶּם תִּזְדַּעְזְעוּ מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי, חֵלֶק כְּלַפֵּי חוּץ וְחֵלֶק כְּלַפֵּי פְּנִים, אַתֶּם אֲפִלּוּ תַּעֲשׂוּ עַרְבֵי זִכָּרוֹן לְזֵכֶר הַנִּרְצָח, אַתֶּם תּוֹקִיעוּ אוֹתִי וְתוֹשִׁיבוּ אוֹתִי בַּבּוֹר, אֲבָל אֲנִי אֲנַצֵּחַ.
לֹא יָבוֹא שָׁלוֹם, לֹא יִמַסְרוּ שְׁטָחִים מֵאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, זֶה מָה שֶׁרָצִיתִי וְזֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה. אַתֶּם יְכוֹלִים לְהוֹקִיעַ כַּמָּה שֶׁתִּרְצוּ, אֲבָל אֲנִי אֲנַצֵּחַ, אֲנִי כְּבָר נִצַּחְתִּי.
כָּךְ אוֹמֵר חִיּוּכוֹ שֶׁל יִגְאָל עָמִיר. כָּךְ הוּא אָמַר לְמִן הַהַתְחָלָה וְכָךְ הוּא אוֹמֵר בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַכְשָׁו. וְכַמָּה שֶׁנִּרְצֶה לְהִתְפַּתֵּל, מִי יוּכַל לְהִתְוַכֵּחַ אִתּוֹ? מִי יוּכַל לוֹמַר לוֹ – טָעִיתָ, אַתָּה טוֹעֶה?
וְכָךְ, כְּמוֹ הַחִיּוּךְ שֶׁל הֶחָתוּל בְּסִפּוּרֵי אָלִיסָה, נוֹתַר רַק חִיּוּכוֹ מְרַחֵף, וְאֵין מְנַחֵם.

אֲבָל אֲנַחְנוּ בַּסּוֹף נְנַצֵּחַ. נָכוֹן?