אֲנִי טוֹעֶה

אֲנִי טוֹעֶה
לָכֵן גַּם בַּזֶּה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי טוֹעֶה אֲנִי כַּנִּרְאֶה טוֹעֶה
סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁמִּדֵּי פַּעַם אֲנִי צוֹדֵק
אֶלָּא אִם כֵּן אֲנִי טוֹעֶה גַּם בָּזֶה.
מִי שֶׁצּוֹדֵק אֵין לוֹ הַבְּעָיָה הַזּוֹ
הוּא צוֹדֵק וְהוּא צוֹדֵק גַּם בְּזֶה שֶׁהוּא צוֹדֵק
כָּךְ הוּא לְפָחוֹת חוֹשֵׁב
אֲבָל הַבְּעָיָה שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת, לַמְרוֹת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי הַמֻּפְרָז שֶׁלּוֹ, הוּא דַּוְקָא טוֹעֶה.

אַךְ הַאִם יֵשׁ בִּכְלָל צוֹדֵק וְטוֹעֶה?
אוּלַי כָּל אֶחָד מַחֲזִיק סֶט עֲרָכִים שׁוֹנֶה, שֶׁהַשֵּׁד יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה הוּא הִגִּיעַ לוֹ, וְהַשְּׁאֵלָה הִיא הַאִם הוּא נֶאֱמָן לַעֲרָכָיו-הוּא, הַאִם הוּא עָקִיב.
אֲבָל בֶּאֱמֶת, הַאִם אִי אֶפְשָׁר לִבְחֹן עֲרָכִים, הַאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אוֹתָם? בּוֹאוּ לֹא נִהְיֶה עַד כְּדֵי כָּךְ פּוֹסְטְמוֹדֶרְנִיִּים.
לֹא נִשְׁאַר לָנוּ אֶלָּא לִבְחֹן אֶת הַדְּבָרִים בִּזְהִירוּת, תּוֹךְ הַשְׁאָרַת מֶרְחָב פָּתוּחַ לְמַעֲשֶׂה הַלִּבּוּן, וּבְלִי קֶשֶׁר עַד כַּמָּה אָנוּ בְּטוּחִים בְּעֶמְדָּתֵנוּ.
הַבְּעָיָה הִיא שֶׁגַּם הָעֶמְדָּה הַפְּלוּרָלִיסְטִית הַזּוֹ הִיא עָמְדָה שֶׁיֵּשׁ הַמִּתְנַגְּדִים לָהּ, אֵלֶּה שֶׁבְּטוּחִים שֶׁהֵם צוֹדְקִים.

הַבְּעָיָה עַם הָעוֹלָם הִיא שֶׁהַמְּטֻמְטָמִים הֵם בַּעֲלֵי בִּטָּחוֹן עַצְמִי מֻפְרָז וְהַחֲכָמִים מְלֵאֵי סָפֵק. – בֶּרְטְרַנְד רָאסֶל