"לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא" (עמוס ה, יג).
"כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה, ב).
בַּיָּמִים הַהֵם
אֲנָשִׁים רָצוּ לִשְׁמֹעַ רַק דְּבָרִים שֶׁמַּחְלִיקִים טוֹב בְּאָזְנַיִם
וְיָצָא שֶׁשָּׁמְעוּ הַהֶפֶךְ מִזֶּה.
אִם רָצִיתָ לוֹמַר מַשֶּׁהוּ אַחֵר, מַשֶּׁהוּ לֹא פּוֹפּוּלָרִי, מַשֶּׁהוּ מִנַּהֲמַת לִבְּךָ – לֹא הָיִיתָ יָכֹל.
אֲנָשִׁים רָצוּ לִשְׁמֹעַ רַק דְּבָרִים
שֶׁמַּחְלִיקִים טוֹב בְּאָזְנַיִם,
רַק דִּבְרֵי חֲלָקוֹת, דְּבָרִים נְעִימִים, דְּבָרִים מוּכָּרִים, דְּבָרִים לֹא מְאַיְּמִים.
וְיָצָא שֶׁשָּׁמְעוּ הַהֶפֶךְ מִזֶּה –
דִּבְרֵי מַחֲלוֹקוֹת,
דִּבְרִי גִּדּוּפִים וְעֶלְבּוֹנוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עַל דַּל הַשְּׂפָתַיִם,
וְדִבְרֵי אִיּוּמִים.
כֵּיצַד הַדָּבָר יִתָּכֵן?
פָּשׁוּט, בַּיָּמִים הַהֵם אֲנָשִׁים הִתְחַלְּקוּ לַמַּחְלָקוֹת,
אֵלֶּה לָבָן וְאֵלֶּה שָׁחֹר,
וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם אֶלָּא בִּצְעָקוֹת שֶׁאֵין לִשְׁמֹעַ.
מְחַלֶּקֶת הַלָּבָן אָהֲבָה כָּל הַזְּמַן לִשְׁמֹעַ עַל הַלָּבָן, וּמְחַלֶּקֶת הַשָּׁחֹר אַהֲבָה כָּל הַזְּמַן לִשְׁמֹעַ עַל הַשָּׁחֹר.
וְרָצִיתָ לוֹמַר בְּאָזְנֵיהֶם –
שָׁמְעוּ, שְׁנֵיכֶם גַּם יַחַד רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם בְּשָׁחֹר-לָבָן, וְהוּא אֵינוֹ כַּזֶּה!
הוּא אֵינוֹ כַּזֶּה, לַמְרוֹת שֶׁאַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לְכַזֶּה!
אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָצִיתָ לוֹמַר בְּאָזְנֵיהֶם, אַךְ לֹא הָיִיתָ יָכֹל.
כִּי אֵלֶּה דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא יְכוֹלִים לְהִשָּׁמַע, הֵם לֹא מַחֲלִיקִים טוֹב בְּאָזְנַיִם.
שירים - חגי הופר 