פַּעַם הָיוּ הַרְבֵּה אֵלִים.

פַּעַם הָיוּ הַרְבֵּה אֵלִים.
אָז בָּאוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ רַק אֵל אֶחָד.
אַחַר-כָּךְ בָּאוּ הָאָתֵאִיסְטִים וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ אֶפֶס אֱלֹהִים.
אֲבָל זֶה לֹא סוֹף הַדֶּרֶךְ.
בֶּעָתִיד נַגִּיעַ גַּם לְמִינוּס אֱלֹהִים,
בַּהַתְחָלָה מִינוּס אֶחָד וְאָז מִינוּס הַרְבֵּה.
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ עֲדַיִן בְּדִיּוּק מָה זֶה אוֹמֵר, אֲבָל זֶה נִשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ לְמָה לְצַפּוֹת.