לְהַבִּיט בַּשָּׁמַיִם

לְהַבִּיט בַּשָּׁמַיִם
צַר לִי לוֹמַר,
אַךְ לָאָדָם הַדָּתִי הַשָּׁמַיִם מְלֵאֵי הַבָּעָה. הֵם נוֹרָאֵי הוֹד וְאוֹמְרִים אֶת כְּבוֹד ה'. הוּא נִצָּב מָלֵא יִרְאֶה וְרֶגֶשׁ מוּלָם וְיוֹדֵעַ כִּי מִסְתַּתֵּר בָּהֶם הָאֱלֹהִים, גַּם אִם לֹא בְּאֹפֶן פִיזִי.

וְאִלּוּ לָאָדָם הַחִלּוֹנִי הַשָּׁמַיִם רֵיקִים מִתֹּכֶן. נִתָּן לְתָאֵר אוֹתָם בְּמֻנָּחִים כִּימִיִּים וּפִיזִיקָלִים לֹא מְרַגְּשִׁים (לְמַעֵט לְאֵלֶּה הַחוֹקְרִים אוֹתָם). מַקְסִימוּם הָרֶגֶשׁ שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהָפִיק מֵהֶם הוּא לוֹמַר שֶׁהֵם מְאוֹד רוֹמַנְטִיִּים. אָכֵן, פְּעָמִים רַבּוֹת הָרוֹמַנְטִיקָה הִיא אֱלֹהָיו.

כָּךְ גַּם בִּשְׁאָר הַתְּחוּמִים בַּחַיִּים, וּבְעִקָּר בִּתְחוּמֵי הַיְּצִירָה. נִרְאֶה לִי שֶׁלְּלֹא הָרֶגֶשׁ הַדָּתִי הַחַיִּים דַּלִּים יוֹתֵר וְהַיְּצִירָה דַּלָּה יוֹתֵר. זֶה נִשְׁמָע כְּהַכְלָלָה גַּסָּה, לָכֶן אָמַרְתִּי שֶׁצָּר לִי לוֹמַר זֹאת, אַךְ כָּךְ אֲנִי חוֹשֵׁב. וַאֲנִי עַצְמִי אֵינִי דָּתִי, וְגַם לָכֵן אָמַרְתִּי שֶׁצָּר לִי לוֹמַר זֹאת.

בְּיָאלִיק אָמַר – שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי.
אַבְרָהָם חַלָּפִי כָּתַב – יֵרְדוּ נָא שָׁמַיִם לָשֶׁבֶת כָּאן עִם הַיְּלָדִים בָּרְחוֹב.
אַךְ פִּנְחָס שָׂדֶה דִּבֵּר כְּבָר עַל שְׁתִיקַת הָאֲדָמָה.

אַךְ מָה אֲנִי מְדַבֵּר? הַיּוֹם מִי בִּכְלָל מִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם? הַיּוֹם מִסְתַּכְּלִים בְּמָסַכִּים.