מִּלָּה יוֹצֶרֶת מְצִיאוּת

אוֹמְרִים שֶׁמִּלָּה יוֹצֶרֶת מְצִיאוּת.
לְמָשָׁל, אִם אִמָּא אוֹמֶרֶת לַיֶּלֶד 'אַתָּה לֹא יֻצְלַח', הַדִּמּוּי הָעַצְמִי שֶׁלּוֹ יוֹרֵד וְרַבִּים הַסִּכּוּיִים שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת לֹא יַצְלִיחַ, כִּנְבוּאָה שֶׁמַּגְשִׁימָה אֶת עַצְמָהּ.

אֲבָל יוֹתֵר מִזֶּה, אוֹמְרִים שֶׁהַמִּלָּה יְכוֹלָה לִבְרֹא מְצִיאוּת. לְמָשָׁל, אִם תֹּאמַר 'אֲנִי אַצְלִיחַ' הַרְבֵּה פְּעָמִים, יִרְבּוּ הַסִּכּוּיִים שֶׁלְּךָ בֶּאֱמֶת לְהַצְלִיחַ.

וְלָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת זֶה?
לֹא לְשֵׁם הֲנָאַתְכֶם הָאֶסְתֵּטִית, אֶלָּא לְשֵׁם תּוֹעֶלֶת מַעֲשִׂית.
כִּי רָצִיתִי לוֹמַר שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁאַצְלִיחַ בְּגָדוֹל בְּקָרוֹב, בָּאַהֲבָה, בָּעֹשֶׁר וּבָאֹשֶׁר.
זֶה לֹא שִׁיר, זֶה כִּשּׁוּף.