לַמְרוֹת שֶׁחָזַרְתִּי בִּשְּׁאֵלָה, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי עֲדַיִן רוֹאֶה בְּעַיִן דָּתִית.
לְמָשָׁל, הָאָדָם הַדָּתִי אוֹמֵר – אָמְנָם שְׁלֹמֹה אָמַר שֶׁ'הַכֹּל הֶבֶל', אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ הֶבֶל. אָמְנָם 'אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ', אֲבָל מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ חָדָשׁ – וְזוֹ הַתּוֹרָה.
וּבְכֵן, אֲנִי מַסְכִּים אִתּוֹ שֶׁמָּה שֶׁלֹּא נוֹגֵעַ לְעִקַּר חַיֵּינוּ הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מְשַׁעֲמֵם. לָכֵן אֲנִי מִשְׁתַּעֲמֵם בְּקַלּוּת מִמְּדוּרַת הַהֲבָלִים שֶׁל הַתַּרְבּוּת הַמַּעֲרָבִית הָעַכְשָׁוִית, כּוֹלֵל סְפָרִים, סִדְרוֹת, סְרָטִים וּבִלּוּיִים. הָעִנְיָן הוּא שֶׁאֲנִי לֹא מַסְכִּים לְהַחְרָגָה. אֵין 'חוּץ מְ', זוֹ פַּרְשָׁנוּת לֹא נְכוֹנָה.
מְחַבֵּר קֹהֶלֶת אָמַר 'הַכֹּל הֶבֶל' – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְ'אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ' – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
'הַכֹּל הֶבֶל' גַּם, בִּמְחִילָה, לִמּוּד הַתּוֹרָה. כַּמָּה אֶפְשָׁר לַחֲזֹר עַל אוֹתָן הֲלָכוֹת וְאוֹתָם הֶגְיוֹנוֹת? אִם נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, זֶה מְמַצֶּה אֶת עַצְמוֹ דֵּי מַהֵר. וְאוֹתָם הַדְּבָרִים נְכוֹנִים גַּם לַפִילוֹסוֹפְיָה, הַתּוֹרָה הַחִלּוֹנִית.
'הַכֹּל הֶבֶל' – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. מֶסֶר מְיָאֵשׁ, אַךְ אֲמִתִּי.