לְמֵיטַב דַּעְתִּי הַמְּלֻמֶּדֶת

נִטְּשָׁה הֶחָכָם יָצָא נֶגֶד הַמָּסֹרֶת הַיּוּדוֹ-נוֹצְרִית, הַמַּחֲזִיקָה עֲרָכִים כְּמוֹ צְנִיעוּת מִתְחַסֶּדֶת, הִסְתַּפְּקוּת בַּמּוּעָט וְכַיּוֹב'. יָפֶה.
אֲבָל מֵהַמָּסֹרֶת הַיְּוָנִית הַסּוֹקְרָטִית הוּא שָׁכַח.
עַל סוֹקְרְטַס מְסֻפָּר שֶׁהָלַךְ לְאוֹרַקְל בְּדַלְּפִי וְהִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁהוּא הָאִישׁ הֶחָכָם בָּעוֹלָם.
אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם! אָמַר סוֹרְקְטָס.
וְהַנְּבִיאָה עָנְתָה – מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ אַתָּה הֶחָכָם בְּיוֹתֵר. אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים, בְּעוֹד בְּעֶצֶם אֵינָם יוֹדְעִים.
סִפּוּר יָפֶה, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁהוּא הָרַס אֶת הָאֱנוֹשׁוּת.
מֵאָז אֲנָשִׁים רְגִילִים לוֹמַר מִשְׁפָּטִים כְּמוֹ – כְּכָל שֶׁאֲנִי לוֹמֵד יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי שָׂם לֵב כַּמָּה אֵינִי יוֹדֵעַ, וְכַיּוֹב'.
מָה? לֹא! כְּכָל שֶׁאַתָּה לוֹמֵד יוֹתֵר אַתָּה יוֹדֵעַ יוֹתֵר!
הֵיכָן נִטְּשָׁה שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר:
אַל תֹּאמְרוּ 'לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי',
אֶלָּא אִמְרוּ 'לְמֵיטַב דַּעְתִּי הַמְּלֻמֶּדֶת'.

זֹאת אֲנִי אוֹמֵר אַף שֶׁכְּלַל אֵינִי נִטַּשְׁיָאנִי.